[ליצירה]
<צחקוק מטופש>
חמוד :-)
אם כי.. אני יותר בעד שוד בנק רציני למען ילד חולה (לא ילדך, חס וחלילה.. ילד.. של מישהו אחר..) - הרבה יותר מרשים, ופחות כואב ברגל..
[ליצירה]
אסתר וקצתחרת
אז מה שנעלם זה האנשים ששמים לב שיש הרבה אנשים ששמים לב למה שנעלם?
אה, ותמונה יפה. יפה מאד.
הזכירה לי את שלולית החורף בנתניה - נוסטלגיה שנעלמת כל שנה, וחוזרת (ומקווה שבע"ה תמשיך לחזור) כל שנה.
[ליצירה]
לא רוצה כותרת.
אין לי כח לכותרת בסגנון "מדהים" או "וואו".. לא שוות כלום הכותרות האלה.
זה אחד הקטעים הטובים ביותר שקראתי, מעודי!
כל כך הרבה חכמה טמונה בכל שורה ושורה, המטאפורות, השנינויות, הרעיון, הסגנון, העצב.
לא בטוח שהבנתי את הקשר לערבות (יש לי רעיון, ממש לא בטוח שהוא נכון), אשמח אם תסבירי (תסביר\י?) לי אותו.
[ליצירה]
אהממ... תודה למגיבים
סתיו ואניה - תודה. מקווה שאחזור לכתוב (הפסקה של כשנתיים. בעעע)
רדף השיג - ה'חבורה הישנה'? אחלה של שם (אנחנו בפגישות השבועיות הסודיות שלנו קוראים לזה old school, אבל גם זה שם) :-)
בקשר למה שנשימה מטהרת כתבה - אין חובה לקשור סוף להתחלה, אבל זה תמיד יוצא נחמד שעושים ככה (לדעתי) - יש למישהו רעיון איך אפשר כאן?
בעז - המטרה לא היתה בדיוק מסר, אלא יותר תשובה ל"איך זה שהסבירו לברנש למה לא גוללים את האבן ופסוק אחר כך הוא גולל אותה - וזה עובר לו די בשקט?". על הקטע עם יעקב ורחל... לא'דע, התלבטתי האם להכניס את זה לעסק וקצת הפריע לי (לפחות עכשיו) לעשות את ההאנשה הזו בקטע הרומנטי\בינו-בינה לאחד מהאבות (אולי זו הסיבה שיעקב לא דיבר כל הסיפור...).
[ליצירה]
מצחיק אותי :-)
אתה יודע למה? כי אני כבר עשיתי את זה! :-)
כתבתי כאן פעם סיפור על נקודה בשם "דוט" (צ'אל את מישי, היא קראה לעצמה ככה הרבה זמן בגלל זה...) ואת הסיפור כתבתי עם נקודה אחר כל מילה (או אות, לא זוכר בדיוק...)
אז איך אמרו בספרים, בשירים ובמפות הכוכבים?
אונה לך ואונה לך! (או בציטוט מדוייק "שתי אונות לירדן, זו שלך וזו גם כן")
[ליצירה]
ואני רואה את זה רק עכשיו...
מ-ע-ו-ל-ה!
שלשום חשבתי על זה (לא במונחים האלה, כמובן, ועדיין) שאנחנו מאבדים את הדחילו בגלל אובר-רחימו.
אפשר להסתכל על זה בכמה אופנים, מסתבר.
תגובות