חוזה התקופה
בשעת מעופה
כציפור שעייפה
נגפה ונטרפה
רואה הימים העוברים
את נבואת העוורים
והלבבות הסוררים
עלי מים מאררים
היכן הענווה?
מעט רוך ואהבה.
הגזו בלהבה
ונותרה רק אכזבה?
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
ובאותה מטבע אפשר לכתוב על שטופי המוח הקומוניסטים:
מי שעברו שטיפת-המוח הבולשביקית
ישארו חולים לנצח;
תכונות סיביר והגולאגים,
חדרו להם לנפח.
אבל לא, רובם התפכחו מכך...