לאביב וסתיו שלום,
כדרכך מיני אז:
פשוט, אסטטי ונוגע ללב.
לשיר אהבה צריך לכתוב את מילים היפות והנוגעות לכותב ולקורא בלווית הדימויים הציוריים שנתת.
יופי (-:).
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
לאביב וסתיו שלום,
כדרכך מיני אז:
פשוט, אסטטי ונוגע ללב.
לשיר אהבה צריך לכתוב את מילים היפות והנוגעות לכותב ולקורא בלווית הדימויים הציוריים שנתת.
יופי (-:).
[ליצירה]
דירה, שבושת בה לחיות.
בעל הבית קמצן ופלצן
ששלמונים רבים מכם יגבה
על האורווה "שאינו אגדה עוד".
נבטל את דירתנו כפי שהיא היום קיימת!
לדירת כל עכבריה, נַהֳפְכָה.
את החתול נביא מלמטה.
נכבדו בצלחת עם עכבר וגבינה!
[ליצירה]
דלחת קלחת הטבח מבשל
בסיר שנשרף ואינו מעכל
"תכין חדש!" בוקע קולו של השף
"ואל תתחצף! ואל תתחצף!"
זה עזרא קדם הקשוח
רוגז כמו מרגרינה עליו מרוח
הטבח נוטש לאנחות הסיר
לא נורא- עוד יכתוב על זה שיר
[ליצירה]
השיר זורם מלמעלה למטה:
בתחילה השחף הוא מלך העולם המביט אל כולם מגובה השמיים ודואה בשמי המרום שלו.
אך לפתע בשיא גדולתו ורום הודו הוא צונח לארץ, הוא מנסה להיאחז במשהו אך לשוא.
כאן בא לעזרתו/באה לעזרתו הדוברת בלשון של "רוצה".
מזכיר את המשפט שהוא גם בעצם שם ספרו של עגנון:
"והיה העקוב למישור"
תגובות