בס"ד
נתבדו אותיות.
התרבו התעלומות,
נמחקו השורות,
אין משמעויות.
התאחו האותיות,
למילים ולשורות,
בעלות משמעויות.
אסנת י
-
הכתיבה היא מבע לנפש פנימה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אסנת :) האחזה בשמך מתנוסס למול עיניי ולא אגיבה ? מעניין לי מאד המשקל בשתי השורות הראשונות: "נתבדו אותיות. התרבו התעלומות," באותה מידה יכולת: "התבדו אותיות. נתרבו התעלומות," וכו'.. אך כדרך היוצרים, אין מילה, משקל, אות או תג ללא משמעות. "אין משמעויות" הינה תוצאה של נתבדו אותיות. התרבו התעלומות, נמחקו השורות, לכן קסם לי יותר בקריאת "ואין משמעויות". התאחו האותיות, למילים ולשורות, בעלות משמעויות. משהו קרה פה, או שיש פה מחזור הטמעתי של מילים ואותיות, או שארע אשר ארע ונתן לחייך, או לכתיבתך נופך חדש. אחזור לעיונים נוספים, פאתוס. [ליצירה]
- [ליצירה] מקוריות בס"ד העדר משמעות היא בעצם עיקר המקוריות רק לכותב יש את הכוונות הנסתרות. ואידך זיל גמור. [ליצירה]
- [ליצירה] כנרת יקרה. כמה יפה שבעיני כל ברייה הכל נראה שונה מנקודות מבט אחרות, מדהים שסיווגת את היצירה לתפילה, ואני שייכתי אותה לקטע. אולי כי במסווה נפשי ברור לי מאליו שזו מעין תפילה חרישית כזו שאיש אינו שומע. אבל דווקא יש מקום להשמיע. לו יהי ויזרח האור. [ליצירה]
- [ליצירה] מוריה-תודה(: יהושוע -נא הסדר נשימתך:) מלודי- אני חושבת ש"הרבה לעבוד עליו"...כדבריך, יעוותו את אמיתות הדברים. תודה על עצותיך. אך נוח לי להשאיר את הטקסט כמו שהוא. גם בשל העובדה שהוא משקף בעבורי סוג של מציאות מסויימת. וגם משום שהטקסט הכתוב הוא הביבי שלי:) נכון שיש חזרה של המילים שנאמרו לעיל, אולם ראשית זה מוסב על הכרית, ובפעם השניה אודות האדם שברצוני לחבק כביכול. תודה על תגובותיכם :) אסנת [ליצירה]
- [ליצירה] קופץ, זו הייתה המטרה לומר ולא לומר-בהעדר מילים דעה גלעדי אין בכוונתי להוסיף רמז דק לקורא מאחר ומוסווה כאן עניין הידוע רק לכותבת:) [ליצירה]
- [ליצירה] כתוב בפשטות -מזדהה עם התוכן, שתזכה גם לכתוב שירי תקווה רוגע ושלווה שיעלמו שירי האכזבות ואותן יחליפו שירי אהבות מתוקות , רכות , חביבות. של אהבה אחת ולא מני רבות שלא יעופפו אי שם ברחובות ויוקדשו לאחת שתרבה אהדות לאותן מילים זוהרות ככתיבתך הזורחת באור יקרות.. נהנתי לקרוא אסנת [ליצירה]
- [ליצירה] בס"ד DAV d שלום. כתיבת השיר נוצרה דווקא מתוך ה"רעש" = העדר השקט/ שיכול לנבוע מאין ספור סיבות כאלה ואחרות..(כמו נניח קול פנימי שזועק =המצפון לאחר ביצוע חטא כלשהו.) יש שתי קשתות המתחברות מקצוותיהן. האחת פתוחה למרחב, חשופה. והשנייה מתכנסת פנימה. החלק הראשוני של השיר הוא זה הפותח ב:כמות "קצת" =מעט שקט, מעין בקשה פשוטה לכאורה מבין כל "היש" המצוי..אולם הרצוי אינו קיים. השקט האמיתי לו מייחלת הכותבת (אני הקטנה)אינו נמצא לא בשגרת היום לא בעומקי הנפש פנימה וכו' ולימים מסתבר שאחרים שמצאו את השקט שלהם הסופי הוא דווקא בעולמות אחרים ובזמן אחר בעתיו של דין..בו גורלות נחרצים. תחילה-מצב נתון העדר שקט והכמיהה אליו אמצע-סערות המתחוללות בעקבות אי השקט והרצון להתמודד עימן נובע מנסיון למצוא מה מהות החסרון ? סוף-כביכול הפתרון מעין ידיעה שהשקט האמיתי הוא בעולם אחר עולם האמת בשעת מתן הדין על המעשים. מקווה שהפרטים האירו אור חדש. ואם עדיין ישנו ערפל, אתייחס בצורה ממוקדת למשפטים ספציפים או ממוקדים יותר. אך אלו מעיקר כוונת תוכן הכתוב. אסנת. [ליצירה]
- [ליצירה] כתיבה משובחת תיאורית צירוית היורדת עד לפרטים הקטנים המצטיירים בראשו של הקורא נהנתי לקרוא וביחוד שזה שייך רק לך בצורה פנימית ועמוקה שאפילו אם אנו הקוראים נחשוב שידוע או מתגלה דבר מה נדע כי לא הבנו מאומה.. "אך מתחת לפרצוּף המחייך כמוּבךְ אני אבין שלא הבנתם מאוּם. כי רק אני יודעת יותר מכֹּל, את סודות אהבותיה בפרי המכחוֹל".. אסנת [ליצירה]
- [ליצירה] לקחתי לתשומת ליבי. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] נהנתי לקרוא!! כתוב באופן שמביע שלווה סתווית כה אופינית בגוון אחר. בשירך אתפאר.ומנגינת ובמנגינת נעימתך ארנן. המשך ליצור ולכתוב זה מסב נחת לכמה מאיתנו. [ליצירה]
- [ליצירה] נני היקרה:) עניות דעתי הדלה זה מה שמייחד את היצירה שניתן להסב את תוכנה להרבה הקשרים שונים. אך מראש מקדם כוונתי הייתה בעיקר לעבודת הבורא.ולעבודת ה':) [ליצירה]
תגובות