[ליצירה]
שגיאת הקלדה
בס"ד
א.לא כיוונתי לדעת גדולים שהחסרתי רווח בין מילה למילה הייתה זו בחירה של פרונט שכנראה לא קיים ובהעתקתו להוספת המסמך שונה כולו..
ב.בחיקי ולא חיכי- טעיתי.
[ליצירה]
יופי של נגיעות, חבל שאין סדר בחריזה - בהתחלה 4, אז שלוש, אז שתיים, אז עוד שתיים וכן הלאה - דווקא בגלל שהשיר קטן וצר אז מרגישים כל חריגה מהקצב והמבנה.
[ליצירה]
זה כתוב יפה ורב מזלך שיכולה את ליהנות ממראות הסתיו באשר את נמצאת. ואני שגרה בעיר על שפת הכביש הגדול מגיפה את החלונות ומפעילה את המזגן או המאווררים.
כשאני קוראת יצירות של אישה שיש לה אמונה טהורה, כמו של ילד המתבונן בעינים גדולות פקוחות משתאות ועל פניו אין חיוך אלא תמיהה, והקב"ה הוא "אתה האוחז במכחול ימים", אני מתפעלת ממשהו נוסף שאינו קשור לכתיבה. ערך מוסף מוסף.
כל טוב.
[ליצירה]
טקסט שמנסה לגעת ברגש
אך לדעתי יש עדיין הרבה הרבה לעבוד עליו
רק לדוגמה:
המילים דמעה, שמחה, צחוק, אמפתיה, אהבה וחיבוק חוזרות על עצמן כל-כך הרבה פעמים
אולי במקום לדבר על הרגשות לתת אותם.
עליי לציין שאני נותנת ביקורת ממקום טוב ולא כדי לפגוע. מחמאות כשהטקסט ראשוני ובוסרי כמו זה לא מקדמות כתיבה
אמילי
[ליצירה]
מוריה-תודה(:
יהושוע -נא הסדר נשימתך:)
מלודי- אני חושבת ש"הרבה לעבוד עליו"...כדבריך, יעוותו את אמיתות הדברים.
תודה על עצותיך.
אך נוח לי להשאיר את הטקסט כמו שהוא.
גם בשל העובדה שהוא משקף בעבורי סוג של מציאות מסויימת.
וגם משום שהטקסט הכתוב
הוא הביבי שלי:)
נכון שיש חזרה של המילים שנאמרו לעיל,
אולם ראשית זה מוסב על הכרית,
ובפעם השניה אודות האדם שברצוני לחבק כביכול.
תודה על תגובותיכם :)
אסנת
[ליצירה]
לא החזרה היא העיקר בדבריי
העיקר הוא דרך ההבעה
מצטטת שוב מה כתבתי לך:
המילים דמעה, שמחה, צחוק, אמפתיה, אהבה וחיבוק חוזרות על עצמן
כל-כך הרבה פעמים
אולי במקום
ל ד ב ר ע ל
הרגשות
ל ת ת אותם.
[ליצירה]
אסנת יקרה!
לפעמים אנו כואבים ולפעמים אנו נופלים. וזה בסדר מותר ליפול ,לכאוב ואפילו לבכות. אך תמיד צריך לזכור שאנחנו חיבים בסופו של דבר לקום. אז תהי חזקה!
[ליצירה]
מעניין שמייד בתום קריאת השיר ,הרגשתי שניתן לבצע את ההשלכה שהדימויים הללו:
"התעלמתי מעקיצות ומכות"
צבעתי בירוק..שוממה".
וכו'
יתאימו גם לחיי המציאות בכל תחום אחר, שניכרת בו מידת השקעה אשר בסוף תוצריה קוצרים את הפירות ..
אסנת.
[ליצירה]
אחת היקרה!!!
את יודעת איזה זיק של רגש עוררת אצלי בלב עכשיו?
ראשית, עוררת רגש עמום שמתעורר לו תמיד שמוזכר המקום בדרך זו או אחרת.
תיאור המצב שכה מתחבר לכל נפש יהודית..
כתבת בפשטות ואמת.תודה נהנתי.
שנית, הזכרת לי לממש לפני מספר חודשים כתבתי משהו אל מול החומות..(זו ההקדמה אני מתלבטת אם לפרסמה או לא..)
אסנת
[ליצירה]
הזדהתי עם התוכן. והלך רוחך בכתיבתך, המשקפת בתאורים פרטניים את המכלול המלא מראות עיניו של מורה...
ובייחוד אלו השורות הזכירו לי דמויות שהשפעתן הייתה ועודנה קיימת על העם..
"חנה לוחשת אל מול משכן
שרה שצוחקת באוהל, בצד .."
ראוי לשבח בעיני.
אסנת.
[ליצירה]
נני היקרה:)
עניות דעתי הדלה זה מה שמייחד את היצירה שניתן להסב את תוכנה להרבה הקשרים שונים. אך מראש מקדם כוונתי הייתה בעיקר לעבודת הבורא.ולעבודת ה':)
[ליצירה]
-חזקי-
כתיבה כשרונית יוצאת דופן הראוייה לשבח.האופן בו משולבת העלילה עם יתר הפרטים השזורים בה יוצר ים אצל הקורא עניין רב.מעבר ל כך שהציפייה הדרוכה לקראת הבאות היא זו שמעלה את הסקרנות והרצון להמשך קריאת הסיפור.
[ליצירה]
הערה קטנה,
היצירות הנכתבות לא תמיד מוסבות לחיי האישיים, הווי אומר שתוכן הכתוב לא בהכרח משקפות את מציאותי הפרטית, לעיתים הקורה אותנו סביב הוא זה המקנה רעיונות לכתיבה כמו נוף סתמי שהצייר חוזה בדיוקן ציוריו...