צברית, שם נעורים אברהמוף, בוגרת הגמנסיה הרצליה. מאז פלא האינטרנט וזמינותו לכול כותבת שירים.
http://www.literatura.co.il/website/index.asp?show=authors&id=1715
[ליצירה]
עברתי כל כל 5 או 6 היצירות שבכאן של מני.
לי אין סידור בבית ואיני מכירה תפילה מלבד ברכת נרות השבת ושש מילים של שמע.
פעם לפני שנים רבות קרה לי מקרה שהייתי זקוקה לתפילה ולהגנה והבנתי אז שאין לי תפילה.
זכור לי שהתחלתי למלמל את כל מה שזכרתי מבית הספר כשלמדו אותנו בימים ההם בחינוך הממלכתי בשעורי התנ"ך מורים שעדיין הגיעו מאן שהגיעו ורובם חבשו כיפות והיינו חייבם בלמידה בעל פה של פרקי תהילים קטעים נבואיים. כן.
לכן אני מתפעלת מכל מי שמסוגל לייצר תפילות משל עצמו ואינו נחרד או כבול וממוסד במבנה התפילות של אלפי שנות מסורת.
ומי שיש לו את כל תפילות ספר הסידור ואולי יש עוד תפילות וספרים שאיני יודעת עליהם (זה בטוח) ועדיין ועל אחת כמה וכמה מאמין שהתפילה שלו הפרטית תגיע למעלה והוא מספר גם לנו, זו תופעה יפה.
אלא ש-מני, כמדומני כאן באתר לא שמים יותר משלוש יצירות בכל פעם. אולי כדאי - כרגע אם אתה נמצא בתקופה של פרץ יצירה, כשיש לך מספר יצירות בנות קשר ביניהן, לקבץ אותן יחדיו., כקובץ אחד.
באשר לניקוד - יש אתר ושמו סנופי SNOOPY והוא מנקד מילים מועטות (משהו כמו 200 כל פעם). לפעמים נופלות בו שגיאות. אך אם רוב המילים שלך תנכיות תיכנס לאתר של מכון ממרה ובריבוע החיפוש תבקש את המילה.
http://www.mechon-mamre.org/i/0.htm
חיפוש באתר: http://www.mechon-mamre.org/searchfh.htm
אני מאחלת לך משפחה אוהבת והרבה חברים
ליאורה
[ליצירה]
[ליצירה]
אמר רבי הלל הזקן על דאטפך אטפוך וכל מטייפייך יטופון ...
[ליצירה]
הגרסה הראשונה לדעתי קרובה יותר למקור אך לדעתי משום מה נשמעת טוב פחות.
במקור היא אומרת "לו הייתי עמך" ובגרסה השניה היא אומרת "לו היית עמי"
יש גם הבדלים של "אני" ו"אנחנו" שניתנים לתרגום כך או כך כי בשורות 5-10 אינה מציינת כינוי גוף אם כי בשורה ארבע היא עוברת ל-we
זה שיר מעניין. קיימות פמיניסטיות הטוענות שדיקינסות הייתה סאפפית, כלומר כמו המשוררת סאפו אוהבת נשים, והשפה האנגלית מסתירה ברובה את כינויי הגוף ולא ניתן לדעת. גם לא מעניין לדעתי, סתם פוליטיזציה עונתית וחיטוטים שלא לעניין.
[ליצירה]
אנחנו כבר עשינו את זה.
קראתי במאמר של ביביסי (שדבר אינם כותבים על שדרות - רק על הנקבה והדגל והאומללים) - מאמר על פלסתיני שחי בלבנון במחנה פליטים, יש לו כבר ילדים ונכדים.
וספרו שם במאמר שטען גם שביום קום המדינה היו 700000 פליטים דבר שהוא דיסאינפורמציה מובהקת - ספרו שם בין השאר שאינם מקבלים בלבנון שוםפ אזרחות ואסור להם לעבוד בשום עבודות מלבד משהו כמו פינוי זבל.
מאוד הכעיס אותי. כי המיעוטים שלנו, הארד ישראלים, צריכים לנשק את הנקבה שלהם שהעניקה להם ארץ עם יהודים, שהעניקה להם תעודות זהות ופספורטים, שהעניקה להם כמות ניכרת של העם שוחר צדק שדורש לתת להם את כל הזכויות, שהעניקה להם את מר אחמד טיבי סגן יו"ר הכנסת כמדומני.
לגבי ה-700000, אבי ז"ל בזמנו התלונן בפני "למה היו 250000 פליטים והם אומרים שיש 400000 ? הוא גם הסביר זאת שזה בגלל הגמלאות והתרומות שמקבלים, לכן הם צירפו למעמד הזה את כל מי שיכלו. וזה מקובל עלי שזה נכון כי שמעתי שכאשר יש בארץ פיגועים (כשהיו בתל אביב) היו מגיעים אנשים מכל קצוות העיר ומשליכים עצמם על הרצפה ואומרים - נפגעתי בפיגוע.
אני כתבתי לבי בי סי תחת שם בדוי ומחיתי בפניהם על שאינם אומרים שישראל נתנה פספורט ותעודת אזרחות למה שהם מכנים dislocated palestinians in Israel, וכי המספר של 700000 הוא דיסאינפורמציה. וגם כתבתי להם ביושר כך:
You are strong. Yes !
I despise you.
ומעניין שבאותו ערב אמרו בחדשות שראש ממשלת בריטניה עצמו התערב ואמר שבריטניה תומכת בזכותנו להתקיים.
היה לי אז מהפך של קריעת צעיף מהעיניים. הבנתי לי אז לתומי כי אולי מלכתחילה הבריטים הרומנטיים עם המנדט שלהם ועם לורנס איש ערב שלהם חשבו שהארץ מגיעה כולה לתושבים המוסלמים, וכי ניסו לכן בכל דרך למנוע מניצולי המחנות להגיע לכאן, ונלחמו בו. וחשבתי גם - מדוע את מפרידה בראשך את אנגליה מאירופה ? אנגליה ואירופה הן אחת, ועוד יותר מתמיד מאז שיש להם את המנהרה שלהם. וגם כמו אירופה רק נלחמו עם שאר הארצות המקיפות כל הזמן וגם היו מפסידים במלחמת העולם השניה בדיוק כמו צרפת אלמלי התערבות ארה"ב. ואין זה פלא שאנשים ברחו מאנגליה לעולם החדש כדי לבנות שם מקום יפה יותר מהארץ האנגלית הזאת. ממש נמלאתי רגש שלילי מאוד. וחשבתי לעצמי - טוב לכם שאתם מוקפים ים כמו שעזה מוקפת בחומה ושיש לכם מנהרה מתחת לים כמו שלעזה יש את המנהרות שלה ושלא תחשבו שתשמרו על התרבות שלכם, שחופי אלביון הלבנים הם כעת מחומצנים ומתחתם שחורים.
[ליצירה]
שיר יפה ונוסטלגי. מבחינה רגשית נוגע בנימים. מבחינה רעיונית לא הכל מסתדר לי
מהסיבות:
שהבתים הממשיכים לא מתאחדים לי עם הבתים הפותחים.
בית ראשון - לעמוד בגשם ולבד (עצוב)
בית שני - רק הרוח לוחשת .. שמך (בודד)
בית שלישי - ילד חופש ורוח פראית (לא עצוב בעיני)
בית רביעי - ילד אבא אמא, אתה יודע איך זה לחבק (לא עצוב בעיני)
בית חמישי - ילד חופש ורוח פראית (פזמון ?)
בית שישי - ילד סכינים (מדוע ?)
כך שאם יש לו הורים, חופש ורוח פראית, הרי הבחירה לעמוד בגשם ולבד היא שלו.
[ליצירה]
אכן. מהות היצירה לדעתי נמצאת בשורות:
כי אנחנו
המתקנים
שולטים
ומי ומה הם האחרים? אלה הם הכלבים שנובחים והשיירה עוברת. הבוזגלואידים הקטנים שממדי המשכורת שלהם אפילו לא דורשים תשלום מס הכנסה.
לזה התכוונת, בין השאר.?
[ליצירה]
loops שיר הלולאות
למצוא יופי ונוי בתחום כה אבסטרקטי וירטואלי וגם לתרגם זה נפלא.
וזה נדיר ולדעתי לא מסחרי אבל זה י פה. קצת מנפח את השכל למי שלא ממש מתמצא. אך הרעיון עצמו נהדר.
ליאורה