אוי, אל תהיו קטנוניים. שכחתי לשים חיוך. אז הנה:
(;
שי, הזכרת לי את הילדות היום בקיטנה, אפינו פיתות ואז אכלנו אותן, עם שוקולד. והן בכוונה ליכלכו את כל הפה ואת כל הסביבה במרחק של קילומטר, ולאחת התלכלכו אפילו הרגליים.
ארוטי משהו. הנה, עוד סוג של כתיבה על אהבה. אהבה לשוקולד, לאישה ולגופה. (שאולי זה אותו הדבר)
האם אני "נותנת" לכל אחד? לא!
האם אני מתנגדת לאהבה בין בשרית? גם לא!
פשוט ויפה.
[ליצירה]
אוי, אל תהיו קטנוניים. שכחתי לשים חיוך. אז הנה:
(;
שי, הזכרת לי את הילדות היום בקיטנה, אפינו פיתות ואז אכלנו אותן, עם שוקולד. והן בכוונה ליכלכו את כל הפה ואת כל הסביבה במרחק של קילומטר, ולאחת התלכלכו אפילו הרגליים.
[ליצירה]
אני יכול לומר שאני מבין שסגנון זה מביא את הקורא לקרוא ברצף, עם הפסקות במקומות הנכונים- בדיוק איך שהיוצר רוצה. נכון? מה גם שזה יותר זורם מאשר "לרדת שורה" עם העין.
[ליצירה]
והאיש הקפוא
כיצד הוא מפשיר?
לוקח קרח
ועוד קרח
ומכסה גופו בשכבה עבה
ונאנח לאיטו על מי קרחונים.
כך הוא מפשיר לאט לאט
ליבו נמס לטיפות קרח קטנות
דמעותיו
נמסות לגבישי קרח קטנים.
כך עושה איש המזגנים
בצהריים קרים.
תגובות