[ליצירה]
ניצן ופרח
נראה לי שדוקא התוספת של ה"מתים כמוני" היא לא כל כך מיותרת. היא גם מדגישה את ההבדל בין אליהו הנביא, שלא ידע טעם מוות, והתינוק הקטן, שלא זכה לטעום טעם אמיתי של חיים.
אמנם הרמיזות היו מספיקות להבנה גם ללא ה"בוטות", ובכל אופן, אני לא רואה בה דבר שחונק את זרימת השיר, אלא מוסיף דרמטיות שיש לה מקום בשיר כגון זה.
[ליצירה]
מצטרפת בשמחה למקהלת המפרגנים. אני ממש יכולה להריח את אדי האלכוהול מתערפלים סביבי.
שיחקתותה
[ליצירה]
[ליצירה]
אמאל'ה!!!
בתור בת שירות שמסימת עכשיו- כל כך מוכר!
פשוט הוצאת לי את המלים מהלב! ממש, כל מילה...
ועכשיו אני תוהה עם עצמי איך משיבים את התמימות האבודה, ויחד איתה את שמחת החיים (לא בדידות...)
[ליצירה]
זה בדיוק מקשר לי למשהו שלמדתי: המים הם הצורה הגשמית של הכח החברתי. (כלומר המים בעולם הם הכח החברתי בנפש). ראיה לכך:מים בעברית תמיד יהיו בלשון רבים. לעומת זאת אניה היא לשון אני, יחיד. אניה צריכה להשתלב במים, אבל לא לטבוע (לשון השטבע, טבע אחיד) בתוכם. וזה ממש ממחיש את הענין הזה, שהיא נאבקת 'אני! ' ופתאום נטמעת בתוך הכלל...
אהבתי.
[ליצירה]
אי, אי, אי...
חינוך...
מעטים האנשים שיודעים איך.
נראה כי כל קשר בין מילה זו למערכת הזרקת הידע שבארצנו הקטנטונת הוא מקרי בהחלט. מרי פופינס בהחלט יכולה לעשות לכמה אנשים בית ספר...
[ליצירה]
זה סגנון החשיבה שלי
בלבד או שכולם פה בקריאה ראשונית הבינו את זה "צולל ועיני מאדימות" כסוג של טריפ עם פלאשבקים מהעבר???...
אם כי בתור שיר געגוע זה יותר עדין אבל ה'צולל' הזה מתקשר אצלי לקטעים פסיכודליים.
נו, שוין...
תגובות