...התיבה הזאת תתמלא בזכרך
שייקוש .
-
היי
אני שי בן שלושים
אומר תודה
,גם לטוב
אומר שלום גם להיא שהלכה,
מחייך
גם להוא שהכשיל,
מחבק גם את ההוא שהרבה זמן לא בא,
במילים אחרות
מנסה לחיות
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] כל כך הרבה בכל כך מעט! מדהים! [ליצירה]
- [ליצירה] אם זאת תיבת פנדורה זאת בעצם קללה, לא? ומצד שני זאת גם ציפיה לסגור ולנעול את כל הצרות, (רחוק מן העין ורחוק מן הלב) שגרמה לדובר אותה הנמענת... ובנוסף, אם היא תתמלא אבוי אותה אחת שחררה כה הרבה צרות ובעיות. ואולי בכלל הנמענת היא פנדורה? והמשפט הזה מביע שאיפה שכל הצרות יתכנסו חזרה לאותה התיבה? מחליף פנים כזיקית:) אמילי [ליצירה]
- [ליצירה] שלום מלודי באמת אפשר להשליך המון על המשפט הזה. פנדורה היא הכותבת או הנמנעת? אני עד עכשיו לא יודע שי [ליצירה]
- [ליצירה] אז אולי עכשיו תרחיב ותכתוב על זה משהו מעבר לגימיק במשפט יחיד. וכך אולי יתבהרו לך דברים. יום נעים אמילי [ליצירה]
- [ליצירה] ותהיי לי לנצח בדמי דמנו באנו לכאן מאלפיים שנות גלות אף על פי ולמרות הכל בראש זקוף ומצח נחושה אנו ננצח והיא תשאר שלנו לנצח איתך שי [ליצירה]
- [ליצירה] מי יתן והלובר יהיה כמחסן נטוש מול המוזיאון שלנו. רעיון יפה מאוד! שי [ליצירה]
- [ליצירה] שלום ליוסף המספר ולמלודי. קודם כל תודה שהגבתם. אני חושב על מה שאמרתם, יש בדבריכם צדק, אבל גם באופטימיות יש דרגות מאחד עד עשר. אם התשובה שהוא היה מקבל הייתה "תשע"- אז ברור שקל לו להיות אופטימי, וגם זה נקרא אופטימיות. אבל ככל שהסיכוי יורד, כך צריך יותר להתעלות נפשית בשביל להשאר אופטימי, ואם בסוף הוא מקבל את הסיכוי "אחד", ועדיין חושב על זה שיש לו סיכוי אז זאת ההתעלות במיטבה. אולי, אבל רק אולי צריך לחשוב לשנות את המשפט "אנחת רווחה השתחררה מליבו" ולכתוב "אחרי איוושה של יאוש הוא התעלה על עצמו וחשב לא יהיה קל אבל עדיין זה אפשרי" תאמת, שאני חושב על האפשרות השנייה, אני פחות חש אופטימיות. אשמח לשמוע את דעתכם. רעות תודה רבה לך! [ליצירה]
- [ליצירה] חיוך נוגה, מבין לליבך. יושב איתך שם בחניון תת קרקעי מעשן סיגריה איתך. ומזכיר לך ולעצמי, שכל מי שהלך, הגיע הזמן שלו ללכת. ומי שיבוא, ברוך בואו. כי הגיע תורו. קבל חיבוק אחי , [ליצירה]
- [ליצירה] שיר מקסים. נשמע פשוט, אבל הוא ממש לא. [ליצירה]
- [ליצירה] שלום חיים ראשית אני רוצה להודות לך על התגובות החמות למילותיי. אני קצת חדש באתר, ועל כן ולא רק, נורא מחמם לראות תגובות אוהדות למילים. על כך התודה. שנית. אני קורא את שיריך, אודה ולא אבוש שלעיתים קורא אני שוב ושוב את המילים על מנת להבין את כוונותיך. נסתרות הן כוונותיך. וזה היופי והמיוחד בשיר. אתה מגלה טפח ומכסה טפחיים. קראתי מספר שירים שלך, כל שיר הייתי צריך לקרא בו שוב ושוב על מנת ולנסות להבין "למה התכוון המשורר" ידוע שכל אדם יכול לראות הסברים שונים למילים, למשל,בשיר הנוכחי (מעט מהכול) לאחר מספר פעמים של קריאה, מה שאני ראיתי זה את "הפולחן אהבה לילי" (משפט מדהים כשלעצמו מהשיר "אי שכחה") ופולחן האהבה יכול להיות דבר נכון כי הרי לחכמה אין דופי או שמא, פולחן מטורף שמשאירה את החכמה , החוקים,המותר והאסור בצידי הדרכים. בכל אופן זה מה שאני ראיתי בשיר או שמא אני טועה. שירים ממש יפים. שוב תודה שי [ליצירה]
- [ליצירה] טוב מאוד!!!!!!!!!!!!!!!! [ליצירה]
- [ליצירה] תשמע. זה מקסים.!! מעלה בי שתי אסוציאציות. אחת, אתה מדמיין את העולם המופלא הזה שנמצא בלב הים, עם כל שושנות הים והתמנון והדולפין הקטן, ואתה מסתכל על זוגתך, איך היא לא מבינה את זה, את כל הגדולה שבכך, לה רק חשוב שהסלון לא מסודר, ואתה חושב לעצמך, כמה פער יש בכם, ואלי איפשהו כמה חומרית ורדודה היא. מצד שני, אני מדמיין אותך חושב את כל זה ופתאום שומעים אותה אומרת "כבר שעתיים אתה בוהה באקווריום הזה,אולי תעזוב אותו כבר, עוד מעט האורחים באים, תסדר את הסלון לפחות"... הכל תלוי בנקודת המבט. פעם כתבתי על זה שאני מסתכל לשמיים ורואה עולם ומלואו, וכוכבים ומלאכים, ושיש אין סוף ביקום,ושביל חלב וכוכבי לכת ואז אני מוריד את העיניים למטה ורואה את החשבון חשמל שלא שולם. השיר שלך הזכיר לי את זה. שתמיד תראה את האגדה בכל דבר. שי [ליצירה]
- [ליצירה] לעולם לא עוד!!!!!!!!!!!!!! [ליצירה]
- [ליצירה] כתום מהחיים [ליצירה]
תגובות