ורצו לפרד העולמות
ובמקומן רק באה האחדות
ורצו לשבור הלבבות
וגברה אש האהבה בלהבות
ורצו לנתק הקשרים
ובמקומן התאחו הפערים
ורצו וייחלו אך לא יכלו
ואנו לחוד אך ביחד.
אסנת י
-
הכתיבה היא מבע לנפש פנימה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] חזקי ישר כחך על פרק מופלא נוסף בסדרה שוב קראתי בשקיקה ונהנתי. גרשון ורדף הערה קטנה בעניין תגובתיכם: כמדומני שיש אנשים שניחנו ביכולת הבעת רגשות שעלולה לבוא לידי ביטוי בתוצאות שונות כגון עניין הדמעות יכולת שהיא אומנם שכיחה אצל המין הזכרי אך בהחלט אנושית ומציאותית ולא כזו תלושה מן המציאות. אגב אני אישית זכיתי להכיר אדם כזה שדמע לא פעם אחת במצבים שונים בחיים אינטלגנציה רגשית גבוהה בה הוא ניחן וגם רצון לבטא כאב או אמפתיה כצורך הזדהות עם המצב.. *נקודת אור נוספת המופנת לכותב(חזקי) היא : עניין האיקו הגבוה מוזכר בהקשר הזה בעניין הפרשה "ולהורות נתן בלבו" (שמות ל"ה ל"ד) שמעירים על כך חכמי ישראל שבפרשת:"ויקהל" כתוב ולהורות נתן בלבו"-שאם חנן הקב"ה את האדם בחכמה ובדעת אל יחזיק זאת לעצמו בלבד אלא יקיים על פי הכתוב :"ולהורות את בנ"י.." שיפיץ האדם (או לפחות ישתדל..) את מעיינות התורה והחכמה, שנתברך בהם ,ברשות הרבים ויביא בכך תועלת לכלל ישראל. וכבר מובטחים אנו מפי חכמינו הקדמונים שהלומד על מנת ללמד מספקים בידו ללמוד וללמד(אבות) שנזכה בע"ה. לכל מה שנראה בעינינו כחסרון הוא בהכרח כהוא זה. [ליצירה]
- [ליצירה] בעניין שאלתך, להפיצה אכן אך לא לזרים אם י לאחינו עם ישראל בכללו מורכב מהמון המון פרטים שהם מהווים את הכלל כולו, צורמת לי המילה "זרים" אך בפשטות הובהרה לי הכוונה. כך נראה לי. אז-גם ההפצה מן הפנים אל החוץ היכן שניתן ולא רק במלל או בשיח או בדיור ושיחה והפגנת ידע וריטוריקת הדיבור אלא בעשייה ממשית בנסיון לקדש שם שמיים בכל נשימה בכל עשיה בפשטות לנסות לשמש דוגמא תחילה לעצמי ואז משם והלאה.. וכך בעצם להביא את המחשבות לכלל המעשה.. שנזכה. [ליצירה]
- [ליצירה] שגיאת הקלדה בס"ד א.לא כיוונתי לדעת גדולים שהחסרתי רווח בין מילה למילה הייתה זו בחירה של פרונט שכנראה לא קיים ובהעתקתו להוספת המסמך שונה כולו.. ב.בחיקי ולא חיכי- טעיתי. [ליצירה]
- [ליצירה] בס"ד DAV d שלום. כתיבת השיר נוצרה דווקא מתוך ה"רעש" = העדר השקט/ שיכול לנבוע מאין ספור סיבות כאלה ואחרות..(כמו נניח קול פנימי שזועק =המצפון לאחר ביצוע חטא כלשהו.) יש שתי קשתות המתחברות מקצוותיהן. האחת פתוחה למרחב, חשופה. והשנייה מתכנסת פנימה. החלק הראשוני של השיר הוא זה הפותח ב:כמות "קצת" =מעט שקט, מעין בקשה פשוטה לכאורה מבין כל "היש" המצוי..אולם הרצוי אינו קיים. השקט האמיתי לו מייחלת הכותבת (אני הקטנה)אינו נמצא לא בשגרת היום לא בעומקי הנפש פנימה וכו' ולימים מסתבר שאחרים שמצאו את השקט שלהם הסופי הוא דווקא בעולמות אחרים ובזמן אחר בעתיו של דין..בו גורלות נחרצים. תחילה-מצב נתון העדר שקט והכמיהה אליו אמצע-סערות המתחוללות בעקבות אי השקט והרצון להתמודד עימן נובע מנסיון למצוא מה מהות החסרון ? סוף-כביכול הפתרון מעין ידיעה שהשקט האמיתי הוא בעולם אחר עולם האמת בשעת מתן הדין על המעשים. מקווה שהפרטים האירו אור חדש. ואם עדיין ישנו ערפל, אתייחס בצורה ממוקדת למשפטים ספציפים או ממוקדים יותר. אך אלו מעיקר כוונת תוכן הכתוב. אסנת. [ליצירה]
- [ליצירה] נני היקרה:) עניות דעתי הדלה זה מה שמייחד את היצירה שניתן להסב את תוכנה להרבה הקשרים שונים. אך מראש מקדם כוונתי הייתה בעיקר לעבודת הבורא.ולעבודת ה':) [ליצירה]
- [ליצירה] מעניין שמייד בתום קריאת השיר ,הרגשתי שניתן לבצע את ההשלכה שהדימויים הללו: "התעלמתי מעקיצות ומכות" צבעתי בירוק..שוממה". וכו' יתאימו גם לחיי המציאות בכל תחום אחר, שניכרת בו מידת השקעה אשר בסוף תוצריה קוצרים את הפירות .. אסנת. [ליצירה]
- [ליצירה] בס"ד כתוב בפשטות ומתואר ברכות. אני כל כך אוהבת את אופן כתיבתך. נהנתי לקרוא. וסתם מסקרן למי יחסת את הכתוב למישהי מיוחדת או שסתם..? אסנת. [ליצירה]
- [ליצירה] הערה קטנה, היצירות הנכתבות לא תמיד מוסבות לחיי האישיים, הווי אומר שתוכן הכתוב לא בהכרח משקפות את מציאותי הפרטית, לעיתים הקורה אותנו סביב הוא זה המקנה רעיונות לכתיבה כמו נוף סתמי שהצייר חוזה בדיוקן ציוריו... [ליצירה]
- [ליצירה] -חזקי- כתיבה כשרונית יוצאת דופן הראוייה לשבח.האופן בו משולבת העלילה עם יתר הפרטים השזורים בה יוצר ים אצל הקורא עניין רב.מעבר ל כך שהציפייה הדרוכה לקראת הבאות היא זו שמעלה את הסקרנות והרצון להמשך קריאת הסיפור. [ליצירה]
- [ליצירה] כנרת יקרה. כמה יפה שבעיני כל ברייה הכל נראה שונה מנקודות מבט אחרות, מדהים שסיווגת את היצירה לתפילה, ואני שייכתי אותה לקטע. אולי כי במסווה נפשי ברור לי מאליו שזו מעין תפילה חרישית כזו שאיש אינו שומע. אבל דווקא יש מקום להשמיע. לו יהי ויזרח האור. [ליצירה]
תגובות