יונה לבנה וצחורה
הופכת לנץ טורף,
נעה ליד המחוג הדק
המפריד
בין שעה שתים עשרה
לשעה אחת.
עוברת הקטבים
בין הקור לחום
בין אור לחושך
בין אורו של נר
המבדיל
בין קודש לחול
בחיים
בין ליברליזם נאור
לחשיכה רודנית
מבדיל
אך פרומיל אחד
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
כנרית
תודה שקראת
כמובן שזה לא אחד על אחד אלא נכתב בהשראת החברעלע/ס של התיכון
איני עובד שם יותר כיוון שבית הספר שעליו השראת סיפוריי עבר לבעלות חדשה
[ליצירה]
לא מסכים לגבי רוב הדברים אבל כן מסכים לגבי זה שניצולי השואה אשר מתחת לקו העוני צריכים לקבל יחס של כבוד. ניצולי השואה הם קדושים, אנשים שהם עדים והדים לציביליזציה מפוארת של יהדות אירופה שעלתה על המוקד
[ליצירה]
---
נושא אלומותיו.
בוודאי שאני מתנגד לאלו שאומרים שצריך להוריד בהית על יושביו הן בשל העניין המוסרי בצדקת דרכנו והן משום שהם משרתים בעצם את טיעוני שונאי ישראל והשמאל הקיצוני שמחפשים כל הזמן להשוות בין "טרור" יהודי וטרור איסלאמי חובק עולם.
ובזאת תמו דבריי :-)
תגובות