"זה מסוג הדברים שפוערים לי חור בלב", אמרתי.
"הוא מספיק מחורר, לא?", ענית.
ואני, שלא יודע להכיל כאב כה מוחשי,
לא ידעתי את נפשי.
ארז ליטמן
-
אפשר ללמוד עלי מהשירים שלי. כך אני מקווה לפחות.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] . ב"ה יפה, אבל היה יותר חזק אם היית מבטל את החלק האחרון. משהו כזה: "זה מסוג הדברים שפוערים לי חור בלב" "הוא כבר מספיק מחורר, לא?". סתם, דעתי הבלתי חשובה. פשוט אם לא מוסיפים אחרי זה משהו נשאר ההד של המשפט האחרון ביתר עוצמה. [ליצירה]
- [ליצירה] משותף לכולם מדהים איך הצלחת לבטא במילים כאב, שנגע כמעט לכולנו. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה על התגובות באמת המון תודה, תגובות חמות, מרגשות ומשכילות. 1. *מתקרבת* - תודה על ההצעה... היית מופתעת לגלות עד כמה קרבתי לדת גדולה משהאנשים כאן מעלים על דעתם, ומכאן גם האפשרות שלי - באם הייתי רוצה בכך - לספוג אווירה יהודית דתית בכל רגע נתון. 2. זר - תודה על הטעימה הנהדרת מעגנון ומאשרי; מאחר שאני לא טוב בבחירת כותרות ובחרתי את הדבר הכי פשוט שעלה לי בראש, אחליף בשמחה את הכותרת לפי הצעתך, כי זה נראה לי מתאים. ושוב, תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] ניקוד צודקת, התעצלתי לנקד וזה לא טוב. :) ואולי זה כן טוב? [ליצירה]
- [ליצירה] תודה למגיבים! שמח לראות ששיר לא חדש פתאום צף ומקבל תגובות, אז קודם כל תודה. ועכשיו תשובות :) - רויטל - למוד = למדוד. פשוט צורה אחרת. לאמוד זה במשמעות אחרת, של להעריך. זהירות שביר - מסכים איתך שזה שיר סתמי וגיבובי! אם תשים לב לנושא השיר, הרי הוא מדבר על בלבול מסוים שהכתיבה יוצרת אצל היוצר. מסכים שהבית השני לא כל כך טוב (אחרי הנקודתיים). אבל יש קשר בין הבתים: בבית הראשון רוצה הדובר להיות בעל שליטה על שיריו, לדעת את עתידם וכו', ובבית השני הוא מודה בחולשה - השירים הם ששולטים בו ולא להיפך. וכל שאר המחמיאים - תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] בגני נטעתיך את אכן צודקת, וזה לא מוזר בכלל, ולא מקרי, ולא טעות. זה גם לא בדיוק התשתית של השיר, זו רק ההתחלה - והוא משובץ בשירים רבים של נעמי. ועם זאת, ידועה הערצתה ואהבתה של נעמי לשירת רחל, היא הלחינה וביצעה רבים משירי המשוררת - כולל את "בגני נטעתיך" - ולדעתי להצליח להלחין שיר של מישהו אחר בצורה כה נשגבת מצביע על חיבור עצום אליו (הגם שהוא אינו בעולם מזמן), וגם הרבה יותר קשה מאשר שיר שלך עצמך. בנוסף, היא קבורה לא רחוק מרחל... כך שהרגשתי שאין מתאים מזה. [ליצירה]
- [ליצירה] ואו מצמרר, איזה יופי. אהבתי מאד את החריזות: אחות / רוחות; דועכת / לכת ועוד. [ליצירה]
- [ליצירה] :) תודה רבה! [ליצירה]
- [ליצירה] מדהים, מעולה אני יכול להמשיך עם סופרלטיבים. זה פשוט גדול. מעורר חיוך וצביטה בעת ובעונה אחת. מה יהיה עם כל ה"מתנדנדים" ? ש"מזדיינים עם בנים אבל אוהבים בנות"... כמה עצוב... כמה פתטי... חזק ואמץ. [ליצירה]
- [ליצירה] נהדר (המשך) כאילו הנפש של לאה גולדברג השתמשה בלקסיקון של אלתרמן כדי לכתוב שיר. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לכל המגיבים אני דווקא לא התכוונתי לבהאים מתחילת השיר רק הסוף מתייחס אליהם, לאיך שהם תלויים להם שם ביופיים והמקום הכי גבוה הוא רום הכרמל או משהו כזה ושוב תודה [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי של שיר ! כיף לקרוא אותו שוב ושוב. הוא בנוי מאד נכון ונגמר בזמן ובמקום הנכונים. אפשר לקרוא שָבַת או שַבָּת, ואת המשמעות של "הוא" בהתאם... ולגבי ההתחלה - לפחות עבורי היא מתארת מצב של כל בוקר מבקרי השבוע :) ארז. [ליצירה]
תגובות