ב"ה
יפה, אבל היה יותר חזק אם היית מבטל את החלק האחרון. משהו כזה: "זה מסוג הדברים שפוערים לי חור בלב" "הוא כבר מספיק מחורר, לא?". סתם, דעתי הבלתי חשובה. פשוט אם לא מוסיפים אחרי זה משהו נשאר ההד של המשפט האחרון ביתר עוצמה.
[ליצירה]
.
ב"ה
יפה, אבל היה יותר חזק אם היית מבטל את החלק האחרון. משהו כזה: "זה מסוג הדברים שפוערים לי חור בלב" "הוא כבר מספיק מחורר, לא?". סתם, דעתי הבלתי חשובה. פשוט אם לא מוסיפים אחרי זה משהו נשאר ההד של המשפט האחרון ביתר עוצמה.
[ליצירה]
וואוו
איזה מזל שהגבת על שירי וגרמת ליל הגיע לכאן...
אחרת מי יודע כמה זמן היה לוקח לי לגלות את זה.
מה זה יותר צעירה ? בת כמה את עכשיו וכמה היית אז?
שיר משגע ורהוט וכאמור, מלא בתום-נעורים שאין משלו על עפר...
[ליצירה]
מצטער
לא התכוונתי ליצור ציפייה לשורת מחץ. מדובר סה"כ בשלושה פרגמנטים שנרקמו אצלי בזמן האחרון והרגשתי שהם קשורים זה לזה וראוי שיופיעו יחד.
את האחרון מביניהם כבר העליתי לפני שבועים בנפרד, תחת השם ציפורני הזמן, ועכשיו מחקתי אותו וצירפתי אותו לשניים החדשים.
[ליצירה]
אהבתי.
מאד.
והקישור לפרקי אבות נפלא.
כמה הערות לשוניות, כי חבל שיר כזה עם טעויות:
שפתיים, שיניים כותבים כך<--
כתבת - ללפרוק, עם 2 ל בטעות
ואומרים בנות חישוב, לא ברות חישוב
תודה על שיר יפה.
[ליצירה]
תודה למגיבים!
שמח לראות ששיר לא חדש פתאום צף ומקבל תגובות, אז קודם כל תודה.
ועכשיו תשובות :) -
רויטל - למוד = למדוד. פשוט צורה אחרת. לאמוד זה במשמעות אחרת, של להעריך.
זהירות שביר - מסכים איתך שזה שיר סתמי וגיבובי! אם תשים לב לנושא השיר, הרי הוא מדבר על בלבול מסוים שהכתיבה יוצרת אצל היוצר. מסכים שהבית השני לא כל כך טוב (אחרי הנקודתיים). אבל יש קשר בין הבתים: בבית הראשון רוצה הדובר להיות בעל שליטה על שיריו, לדעת את עתידם וכו', ובבית השני הוא מודה בחולשה - השירים הם ששולטים בו ולא להיפך.
וכל שאר המחמיאים - תודה.
[ליצירה]
הצצה אקסקלוסיבית לרגעי המשבר של הוגה הצורה ?
בקיצור, בא לך להקיא כבר מהיפרגלוקוזה שהשירים שלנו גורמים לך...
אין מה לעשות - זה משקל השליחות.
אהבתי :)
[ליצירה]
שיר נהדר. נפלא ממש. הלכאורה הזה של הפרידות מכל סוג שהוא. אבל נשאלת השאלה - אז מה עם הכל נאמר או נסגרו כל הקצוות הנראים לעין? יש עוד אינסוף קצוות בלתי נראים. והאם זה אומר שהפרידה הופכת קלה יותר? לא ולא...
תגובות