ב"ה
יפה, אבל היה יותר חזק אם היית מבטל את החלק האחרון. משהו כזה: "זה מסוג הדברים שפוערים לי חור בלב" "הוא כבר מספיק מחורר, לא?". סתם, דעתי הבלתי חשובה. פשוט אם לא מוסיפים אחרי זה משהו נשאר ההד של המשפט האחרון ביתר עוצמה.
[ליצירה]
.
ב"ה
יפה, אבל היה יותר חזק אם היית מבטל את החלק האחרון. משהו כזה: "זה מסוג הדברים שפוערים לי חור בלב" "הוא כבר מספיק מחורר, לא?". סתם, דעתי הבלתי חשובה. פשוט אם לא מוסיפים אחרי זה משהו נשאר ההד של המשפט האחרון ביתר עוצמה.
[ליצירה]
תשובה לבעז@
הומרוס וקוהלת קשורים מהטעם ששניהם כתבו ותיעדו מאורעות בדויים או אמיתיים, לא משנה לצורך העניין.
ובזכות כך נכנסו בעצם להיסטוריה, מה שמבקש גם מחבר השיר הפשוט והצנוע הנ"ל, שהוא סתם אחד העם...
ומבחינת השיר -
הבית השני מתייחס למלחמת טרויה כפי שמוזכרת אצל הומרוס; ומקושרת באמצעות הבית השני גם לקהלת / שלמה שמיוחס לו גם ספר משלי, ממנו הציטוט על התחבולות, והוא גם זה שאמר עת מלחמה ועת שלום...
לדעתי מאד מאד קשור.
[ליצירה]
אני אוהב כל כך
דברים כאלה....תיעודים כל כך מדוייקים ובזמן אמת לכאורה... או שלא לכאורה... ועדיין - זה שיר. זה נפלא. זה סוג היצירות שמעבירות בי רעד. אולי כי ברור שכל אחד היה במליון ואחד מצבים כאלה בדיוק, וכל אחד בוחר לכתוב את השיר שלו על שבר אחר מהשלם.
[ליצירה]
תודה לכל המגיבים
אני דווקא לא התכוונתי לבהאים מתחילת השיר
רק הסוף מתייחס אליהם, לאיך שהם תלויים להם שם ביופיים
והמקום הכי גבוה הוא רום הכרמל או משהו כזה
ושוב תודה
[ליצירה]
השאלה היא
מה זה "לא נכון" ?
זה שיר...
לא עבודה לאוניברסיטה....
שלמה בספרים שחיבר לפי הטענה קודד לנצח נצחים הלך רוח, השקפה אידאולוגית, וזה לא פחות חשוב מלספר על הקרב בגלבוע...
[ליצירה]
מהמם
פשוט קטע מקסים ורק עכשיו כשקראתי את התגובות נדהמתי יותר לגלות שהכותב אינו כותבת ואינו מיה ואין נועם...
באמת יפה, רומנטי, וכמו שמישהי כתבה, כל כך מקסים שהייתי בטוח בשלב מסוים שזה שקט שלפני סערה ושהחתן ימות בפיגוע ירי בכביש 443 רגע לפני החופה.
איזה כיף שיש גם סיפורים עם סוף טוב.
לי אישית יש טראומת-מקווה לא קטנה אבל נעזוב את זה, אולי הקטע היפה הזה קצת ריכך אותה.
תודה.
תגובות