עוד צרוב המבט הנשלח מעינייך,
דרך עב ערפילי יחדור כמו אור.
ישלח אהבה על מגע שפתותייך,
יאיר אז ליבך מן הלילה,שחור.
הנסיך הקטן
-
.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] וואו... חזק..אני יכול להבין בערך את המקרה..=\ אבל הגדולה בנסיך,שהיה כה תמים וטוב כלפי שניהם... לרוב לא כך הדבר...הלוואי וכל בני האדם יהיו כמו אותו הנסיך... תתחדשי!=][= תודה לך! [ליצירה]
- [ליצירה] מזכיר לי את 4 יסודות הטבע,מתאר כל כך בתמימות את מראה עולמינו!ממש יפה...כל אדם צריך להתחבר בצד מסויים אל הטבע,כך יתחבר לכל דבר בעולם וגם לצד הבריאה האלוקית,והים המדבר והשמיים הם באמת יופי הבריאה,יופי שלא נגמר,ודווקא אליהם צריך להתחבר... תודה לך... [ליצירה]
- [ליצירה] התיאורים שנתת כל כך מזדהים עם האהבה כשלעצמה! "אור שלא נגמר..." ולבסוף "נעלמה..." האהבה תמיד תשאר כאהבה,בורחת תמיד ומפציעה ברגעים לא צפויים... מדהים!!! תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] וווווואו....מ-ד-ה-י-ם-! בחיים לא קראתי תיאור כל כך מקסים לאהבה טהורה! החושך חובר אל האור,הרחוק מתקרב אל הקרוב,השמים מתמזגים עם הים,השקיעה נושקת למים ונאלמת דום,שחפים מרקיעים אל על ומביטים בך,יושבת שם על שפת הים ומחכה לאהובך שיבוא על פני רוח קרירה מלטפת...והנה הוא בא,עיניו כחלחלות מנצנצות בדמעות שנוצרו מן הרוח המכה בפניו. מושיט את ידו אל ליבך ועוזר לך לעוף עימו לעולם אחר,בו הכל מותר והכל יפה... נפפללאאא!!! תודה ענקית לך... [ליצירה]
- [ליצירה] הנסיון לגעת באדם שהלך הוא שיביא לך את הרוח שלו עם כל הזיכרונות..מנסה להזדהות..תודה לך... [ליצירה]
- [ליצירה] יווווו איזה יופייייי!!אין מיליםםם!!כל כך הרבה אמרת בכל כך קצת...מדהים פשוט!תודה..=] [ליצירה]
- [ליצירה] אחח כל כך מוכר..=\ עצוב לראות אדם אהוב שלא מחזיר אהבה..ולפעמים אף קרות לא ברורה..וככל שהוא קר יותר,כך אתה מתגעגע ורוצה יותר..אכן כואב.. מקסים!:) תודה לך.. [ליצירה]
- [ליצירה] לא חכם להתייאש מאהובה,מנסיון... כשהיא תבוא נדע!=] האהבה צריכה לבוא קודם כל עם עצמך ואח"כ עם הזולת,כך לא נצטרך להיות תלויים באהבה של מישהו אחר!... תודה לך... [ליצירה]
- [ליצירה] חח תודה אבל לא לי..=] זה לחבר שלי..השם שלו מורכב באקרוסטיכון..:P נחמד לקבל תגובה מדי פעם... [ליצירה]
- [ליצירה] אני קורא בשיר,ותקני אותי אם אני טועה,געגוע אך לא חזק מה אל אהובך שניסתר ממך מזה זמן,שלימד אותך כמה משיטות חייו ונותרו רק הזכרונות על הדף הלבן,זכרונות שמצטיירים מעצמם ויוצרים קווים מטושטשים של אותו ה"אחד" האהוב...ואת בדרכך לא מסוגלת להפרד ממנו ומנסה להתרפק אל פיסת הנייר היחידה שעוד נותרה לך ממנו,ומתפללת שיחזור...וכל דבר בעולם מזכיר לך אותו,ודווקא הדברים הקטנים הם אלו שהכי משפיעים... אבל אל לך לבכות על אביר שעזב,תמיד יבוא נסיך טוב ממנו...שיצייר לך ציור אמיתי ושלם,ולא ישאיר רק תווים ללא מנגינה,ללא הצליל המתוק של החליל תחת חופת השמים בה תשבו שניכם חבוקים,אוהבים... כל זה עוד יבוא...=] רק צריך להמשיך ולהאמין שאפשר... תודה לך...:-) [ליצירה]
