[ליצירה]
איך את יכולה לומר כזה דבר אם הכל "תחת שליטה" מה טעם יש לחיים, אם כך הדבר כל זמננו פה של בני האדם הוא הבל. על זה קראי מדרש קהלת ודברי רמבם בספר הדעת.
[ליצירה]
השיר הוא חכם בתכלית שלו.
אבל השיר הוא גם מבנה ומשחק במבנה
השיר הוא גם מילים ומשחק במילים
כמו כן שיר הוא גם תוכן ומשחק בתוכן.
המבנה ניראה חסר אין בו שאיפה להגיון אלא אם כן ההגיון הוא שיהיה חסר הגיון וזה לגיטימי
המילים בשיר לפעמים רוקדות זורמות ולפעמים יושבות בצד מחכות לך שתזמיני אותם לרקוד.
מבחינת התוכן רק חבל שהוא לא מתפרס ליותר תחומים. את התמקדת יותר בתארים כמו מובס או מנצח שאפשר נגיד לומר במקום מובס - מקבץ נדבות או במקום מנצח הרקולס.
אני יודע שזה לא מתאים לומר בשיר רק הבאתי את זה בשביל לבאר את הכוונה של תוכן שמתפרש על הרבה תחומים ולא משתמש באלמנטים שבאים מאותו מקום כל פעם.
[ליצירה]
קצב שקיים בערך בשיר נאבד אחרי השורה
שתאחזי בי כבר חזק
הקריאה משם פשוט לא זורמת ממש
אתה מספר לנו שאתה מרגיש אהבה מתבל את זה עם אש וגם קנאה שנטועה כמו עץ
אתה בעצמך שם לב שלומר אני כך וכך זה לא מספיק
אז תדע שזה אפילו לא נצרך ולא מועיל בשום פנים
אם תאמר לאדם שמעולם לא כאב לו כואב לי אז הוא לא יוכל להבין אותך
ואם תאמר לאדם שכאב לו כואב לי גם אז הוא לא יוכל להבין אותך אלא הוא יוכל להבין את עצמו ולהשליך את ההבנה הזו עליך.
האתגר הוא לתאר את הרגש למצוא את הצורה שלו
ולהשפיע את הצורה הזו על האחר
זה יכול להיות דרך שירה או סיפור או מנגינה או כל דרך אומנותית אחרת בעצם בשביל קיימת האומנות.
אבל להשתמש בשפת יום יום שנועדה לצורך תועלת ערכית היא לא מה שאומנות חותרת אליה
תגובות