חכם אבל שכחת דבר אחד...
שאנחנו בהתחלה צומחים פורחים ועולים ורק אחר כך נובלים ונופלים...
אז בהתחלה אנו חיים מהם ואותם ורק אחר כך בא המוות אחרי שכבר אין טעם להילחם במחלה כי כבר עשינו את כל מה שיכולנו לתת לעולם והיינו צריכים לתת. וזו השליחות שלנו...
בהצלחה.
חיים יפים.
בת מלך... :)
[ליצירה]
תגובה
פסימי מידי, קודר לטעמי.
המרפא ישנו,
עבודה ה'.
השאלה היא האם תוכל להגיע אליו ולזכות לחיות בו...
שהרי התורה היא תורת חיים.
[ליצירה]
[ליצירה]
חכם אבל שכחת דבר אחד...
שאנחנו בהתחלה צומחים פורחים ועולים ורק אחר כך נובלים ונופלים...
אז בהתחלה אנו חיים מהם ואותם ורק אחר כך בא המוות אחרי שכבר אין טעם להילחם במחלה כי כבר עשינו את כל מה שיכולנו לתת לעולם והיינו צריכים לתת. וזו השליחות שלנו...
בהצלחה.
חיים יפים.
בת מלך... :)
[ליצירה]
אז ככה...
הנעל מכה שוב, מה? מעניינת אותי אבל, דווקא הקונוטציה המעניינת של הכותרת: "שלום לתמימות, (למדתי גם אני לשקר)". כי אם התכוונת לשיר המצויין הזה של רונית שחר, היצירה מקבלת תפנית שונה לחלוטין, לא?
[ליצירה]
[ליצירה]
ושוב
יופי!
ובנוגע לשם, גיל, עזובת'ך משטויות. באמריקנית (חבר שלי, שמשתדל להיות בלשן, גילה את אזני שזו שפה אחרת מאשר אנגלית) כבר משתמשים מזמן בתורה הזו של המילה לתיאור "מוציאים לפועל" כשכל כוונתם למחסלים.
תגובות