הפועלים – קדימה!
הפועלים – קדימה!
הניפה דגלי – ארגמן!
כמטח של אוורורה,
קולכם הרימה,
למען – למען המחר!
צאונה רחובה!
ככרות מלאנה,
בהמוני – המוני העם.
כשלהבת – השחר,
תפרצו הדרך,
לעבר היום הנוצר!
ב"ה
שמואל יקר, אין זה סתם "דבר המקובל בשפה העברית" להוסיף סיומת של "נה" ללא כל צורך תוכני מלבד "הגברת המסר". תוספת של "נה" היא פשוט תוספת ללשון נקבה. למשל, אם אתה מדבר לקבוצת גברים, אתה צריך לומר "צאו", ולקבוצת בנות "צֵאנה" (ולא צאוּנה) ו"מלֵאנה", וכן הלאה.
הבטחתי לא להתיחס לדעות שלך אז רק אומר שיש לך שגיאות כתיב כמו שמילולית כתבה וששוב זה הַכרָזָתי ולא יצירתי כל כך, זה נשמע כמו מנהיג המפגינים מלפני חמישים שנה ולא כמו קטע שירה.
[ליצירה]
דבר המקובל בשפה העברית?!
ב"ה
שמואל יקר, אין זה סתם "דבר המקובל בשפה העברית" להוסיף סיומת של "נה" ללא כל צורך תוכני מלבד "הגברת המסר". תוספת של "נה" היא פשוט תוספת ללשון נקבה. למשל, אם אתה מדבר לקבוצת גברים, אתה צריך לומר "צאו", ולקבוצת בנות "צֵאנה" (ולא צאוּנה) ו"מלֵאנה", וכן הלאה.
[ליצירה]
טוב..
הבטחתי לא להתיחס לדעות שלך אז רק אומר שיש לך שגיאות כתיב כמו שמילולית כתבה וששוב זה הַכרָזָתי ולא יצירתי כל כך, זה נשמע כמו מנהיג המפגינים מלפני חמישים שנה ולא כמו קטע שירה.
[ליצירה]
הה ירושלמי המוסקבאי הבולשביק :)))
איחרת במקצת את זמנך,
התקופה הפועלית
היפה
המשולהבת אידיאלים
חלפה עברה לה
לטוב או לרע
מה נותר מה נשאר?
הר שהוליד עכבר
[ליצירה]
מסביר מדוע החלפתי מינים
העניין, שכוונתי בשיר הנ"ל, לא הייתה לארצות, אלא לתרבויות ועמים נושאיהן. לכן, במקרה זה, באופן ספציפי, יותר התאים לכתוב: זוהרם ולא זוהרן, כמקובל בדרך כלל.
בברכת המשך שבוע נעים ושטוף השמש! שמואל ירושלמי
[ליצירה]
לגבי הקומוניזם
מה שלא היה טהור, ואני מבין היטב, למה כוונתך, זה לא הקומוניזם בתור אידיאולוגיה, אלא אנשים מסויימים שישתלטו על הרעיון הקומוניסטי ועיוותו אותו בצורה כפי שעוות.
[ליצירה]
אז כך!
אני מפרסם בהרבה מאוד אתרים בארץ ובעולם, בלי להסתכל מה תהיינה התגובות.
לכן, אין לי שום עניין לפרסם דווקא באתר צורה, אלא בצורה אני מופיע במקביל להמון המון אתרים נוספים.
ומה שדווקא כאן, אני זוכה למטחי ביקורת יותר מגזענית על דעותיי, אז אין זאת אשמתי, אלא אשמת החינוך הגזעני, שלמרבה הצער, העולם שורץ בה.
[ליצירה]
לגבי המרד הערבי הגדול
תראה, אינני נמנה על תומכיו של חג' אמין אל-חוסייני, שהיה בין מנהיגי המרד הגדול של סוף שנות ה-30; בסופו של דבר, מדובר במנהיג בורגני לאומני, שבסופו של דבר, לא שירת את מעמד פשוטי העם, לא פלסטיני ולא של איזה עם אחר. לידיעתך, גם בשנות ה-20-30, וגם בחמש שש שנים האחרונות לפני הכרזתה של ישראל, נעשו ניסיונות, מצד ארגוני שמאל מתקדמים, לארגן מאבק משותף יהודי-ערבי הן נגד הבריטים, והן מאבקים חברתיים. אולם, כל פעם, שנושא מאבקים כאלה עלה, מיד קמו הנהגות ריאקציוניות גם של הציונים וגם של ערביי הארץ, ומנעו, ככל הנראה, בהשפעה בריטית, כל אפשרות של שיתוף-פעולה יהודי-ערבי אמיתי.
נוסף לזה, ב-1970, בעת ספטמבר השחור, מלך חוסיין היה לא יותר טוב מבן-גוריון ומשה דיין, ב-48.
[ליצירה]
למישהי
תשמעי, מישהי! ראשית - כל, דרישתי אלייך, להתנצל לפניי ולהודות בכך, שאני אכן יודע לכתוב נכון.
לגבי: זעקי, אז בספרות בדרך - כלל, לא רק מותר אלא אף רצוי להשתמש בכתיב מלא של המילים, את זה ביררתי אצל אנשי ספרות מנוסים וידועי שם לא פחות ממני. ובכלל, אבקש מכלל גולשי האתר, להזהר ביותר, מלערער על אופן כתיבתי את שירים.
מהנהלתהאתר, ביקשתי עוד באי - מייל מאתמול, למחוק כל תגובה שמטילה בספק, את נכונות כתיבתי את שיריי.
ראשית - כל, תלמדי בורה אחת שכמותך, איך כותבים שירה אמיתית.
[ליצירה]
הבעיה, איננה בלבול
הבעיה, זה לא ששמאל מבולבל, כדבריך. פשוט מאוד, השמאל הישראלי חצוי, כשמצד אחד, ניצב שמאל ציוני, המבקש להיפרד מהפלסטינים על ידי הקמת גדר ומאידך, השמאל הבלתי ציוני, מה שנקרא: השמאל הרדיקלי, שמעוניין בשמירה על המגע עם הפלסטינים ועל מדיניות של פתיחות, גם אחרי שיושג השלום.
תגובות