ברחובות אפלים
כשהייתי שבויה.
כמו שוקעת בתוך רפש
והצל שלך
כמו הופך לאבק שריפה.
לא תוכל לגעת בי
אפילו אם תחיה.
ברחובות אפלים
כשהלכתי כבולה.
כמו מתאבלת
על קבר.
והדם שלך
כמו הופך לצבע כחול.
לא תטכל לגעת בי
אפילו אם תחיה.
מאי 2000
אושרת אלפי
-
במקום אחר לגמריי.... באמונה חזקה יותר בתקווה שרוח אלוקים איתי
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ..... מקסים! [ליצירה]
- [ליצירה] .... שיר יפייפה....... שממש מתאר מה עובר עליי עכשיו [ליצירה]
- [ליצירה] ממש יפה....אהבתי,אפילו הזכיר לי תקופה...... [ליצירה]
- [ליצירה] *** דימויים נפלאים....אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] נדהמת מאוד אהבתי, כתיבה מרגשת מאוד, אני לא יודעת עד כמה הדברים הם אמיתיים/מציאותיים, דברים שקרו, מה שכן לדעת את הבעיה ולהיות מודע לה זה חצי פתרון ,... בכל אופן אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] **** פשוט אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מקסים.... כל כך מציאותי הדברים שבינו לבינה. שיר טוב!!! [ליצירה]
- [ליצירה] שיר יפייפה לא יודעת למה התחושה שנוצרה בי תחוזת עצב.... אולי אכזבה שלך... מקווה שאני טועה ובכל אופן נהנתי לקרוא כל מילה............................ [ליצירה]
- [ליצירה] אם היית מבינה עד כמה.... זה מתחבר אליי, כאילו כתבת עליי.... מקווה שהכאב הזה יעלם ומהר! תודה לך מורן.... [ליצירה]
- [ליצירה] אימל כל כך מזדהה, אני קוראת את השיר וכל מילה נוגעת בי... כאילו אני כתבתי, מפחיד לגדול. אהבתי...אז תודה!!! [ליצירה]
תגובות