בגיל מאה ועשרים, כשאעלה לשמים וישאלוני מה עשיתי בימי חיי עלי אדמות, אני יודעת שאוכל להשיב בלב שלם:
אהבתי.
סוערה בת חורין
-
סוף דבר הכל נשמע את האלקים ירא ואת מצוותיו שמור כי זה כל האדם.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] . אני מקווה ששבוא היום אני אוכל להגיד אותו דבר... חוץ מזה, יצירה יפיפיה. [ליצירה]
- [ליצירה] ולו רק והלא די בכך. [ליצירה]
- [ליצירה] במשפט אחד אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] פישששששששש............ יפה אהבץי וגם אני אוכל להגיד זאת אבל לא בלשון עבר , חוצמזה אני לא אחיה עד גיל כזה, טוב אולי. [ליצירה]
- [ליצירה] כיף לך... ועוד בלב שלם... אשרייך. [ליצירה]
- [ליצירה] ... הרגשתי כמו מה שמרגישה בת ממוצעת אל מול תמונתו של גור חתולים קטנטנן. "או.... חמוד!" הלוואי שכולנו נזכה. [ליצירה]
- [ליצירה] גם אני אהבתי :) [ליצירה]
- [ליצירה] מדהים מדהימה שאת... ותודה למביט שהמליץ ואז ראיתי. [ליצירה]
- [ליצירה] וואלה, אנשים... פייר? אתם מאכזבים אותי יש רק אהבה מסוג אחד בעולם? שי דוידס, (אם הבנתי את תגובתך נכון) בשביל שיהיה איש שלישי אני צריכה להיות בהריון. בשביל הריון אני צריכה להתחתן קודם. ככה זה, כמה נונקונפורמיסטית שיהיה- יש דברים שאני מעדיפה לעשות לפי הספר. קצת על מושאי האהבה שלי: הורים, משפחה, חברים, חברות, תלמידים, תלמידות, נופים, ספרים, מוסיקה, שירים... וואו, והלב מכיל את כל זה! איזנט דאט גרייט? חיים טובים לכולם. מלאי אהבה. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי מאוד אתגר קרתי- וזה לא רע בכלל. רק שאתגר מאופיין יותר בכתיבה ללא מסרים (ממזי? משמעות לכל מילה? כנראה שזה אתגר גדול עלי לקרוא אותו...) וזה... לא יודעת. יותר טוב כזה. סוערה. [ליצירה]
- [ליצירה] זה יפה ממש ממש יפה. ואני חושבת שכל יוצר מודע ל"סכנה האיומה" שעלולה להתרחש ברגע שהוא מגיש מיצירותיו לכלל. יצירתו הופכת נחלת הקוראים והיא נתונה לפרשנויותיהן השונות. כל עוד הוא לא מסביר אחרת... (ולעתים גם אז..) סו. [ליצירה]
- [ליצירה] :) איך יפה... [ליצירה]
- [ליצירה] :) אכן, באנגלית זה נראה פחות טוב- אבל קורע מצחוק! ulu ushpizin נקרעתי מה"עולו" הזה. סו, פרענקית. [ליצירה]
- [ליצירה] אמממ סאלן= שאלה פישולי הקלדה עיוורת וכאלה... [ליצירה]
- [ליצירה] אני חושבת שאסור להתעלם מהזמן בו הדברים נכתבו. ובדיוק כעת אני שומעת על חשש לגידול במח של פעוט קרוב משפחה... אין ספק שהקב"ה מקציב חייו של אדם כפי שראוי שיקצבו. אבל דבר לא ישנה את העובדה שאנו, בני האדם כן מתפללים על חולה בתקווה שישתנה רע הגזירה. בעיניים שלנו- התחושה של גדיעה, ביחוד כתוצאה ממלחמה- נראית כקטיעת רצף חיים שאך החל ולא הגיע למיצוי. שוב- בעיניים שלנו. מקווה שעכשיו זה מובן יותר. [ליצירה]
- [ליצירה] :) כל כך יפה. ומשהו השתנה בך מאז היותכם. אין ספק:) תתחדשו על זה. [ליצירה]
- [ליצירה] כתוב מצויין והגעתי לזה רק עכשיו, ממש לאחר הפרשה. מקרה? נניח... אהבתי במיוחד את: "כל צרוע וזב חוטם מבקש כהונה". [ליצירה]
תגובות