עם כל הכבוד למרפי, הוא קצת עיוות.
צ"ל: חייך, מחר יהיה רע יותר - חייך, מחר יהיה טוב יותר (וחוזר חלילה).
{כלומר, כשטוב לך תדע תמיד שעוד יהיה רע, כשרע לך תדע תמיד שעוד יהיה טוב. ככה יקל לך לעבור את הכל ולשמוח}
[ליצירה]
עם כל הכבוד למרפי, הוא קצת עיוות.
צ"ל: חייך, מחר יהיה רע יותר - חייך, מחר יהיה טוב יותר (וחוזר חלילה).
{כלומר, כשטוב לך תדע תמיד שעוד יהיה רע, כשרע לך תדע תמיד שעוד יהיה טוב. ככה יקל לך לעבור את הכל ולשמוח}
[ליצירה]
יפה מאד
מאד מתאים לשם הקטגוריה - הרהור.
מזכיר לי את תחילת הסרט "אדפטיישן" - ההרהורים בהתחלה של "צ'רלי קאופמן", מומלץ לראות - אחד הקטעים הבודדים שהצליחו כמעט ללכוד את ה'הרהור'
[ליצירה]
מאגניב!
מישהי הפנתה אותי ליצירה הזו והוסיפה ש"אתה תאהב את זה"
היא צדקה במאה אחוז :-) אחל'ה של יצירה - שילוב של רכילות סבתאית (תרתי משמע כמובן) יחד עם הלכה טכנית חזקה :-)
טובי - מנסה לדמיין לעצמו מה היה קורה אם הוא היה מרצה את זה לפני אחד החבר'ה בצבא (תוצאה סבירה : "אתם הדתיים האלה...")
[ליצירה]
רעיון נחמד...
אהבתי בעיקר את ה"נו טוב, אתם יכולים להאמין בטוב ליבם העתידי של הנמרים. אני מעדיפה להאמין בבני אדם" - משפט משובח.
ולהאמין בבן אדם? אני חושב שכשעושים את זה מתוך אמת (ולא פתיות של 'תביאו מישהו שאני אאמין לו') - אין הרבה דברים גדולים מזה..
[ליצירה]
[ליצירה]
תודה למגיבים
חתלתול - האמת היא שהסיפור נכתב בדיוק מסיבות הפוכות... :-)
חשבתי לעצמי "למה אף אחד לא מבקש ב'מציאות' אין-סוף משאלות כמו כל ילד ממוצע?"
משם הסיפור המשיך.
אלדד - התקפת הג'ינים הזו אינה כל כך התקפה - את הסיפור עם יקותיאל (שעדיין לא מוצא חן בעיני, אגב) כתבתי בסביבות ראש השנה.
כוכב - אתה צודק. יתכן שזו משאלה כפולה.
מצד שני - יתכן שלא (כי זה תיאור מציאות אחת גדולה), ושנינו לא קיבלנו בנושא הזה הרצאה של עשרים דקות מג'יני... :-)
תגובות