[ליצירה]
איזה כתיבה יפה...
מאוד ציורי - ממש מצליחה לראות את ההתרחשות מולי!
איזו לשון מיוחדת כמעט כל שורה זרקה אותי אל רעיונות תנכיים...
והסיום כ"כ חזק וכ"כ תופס דווקא בגלל שהוא סותר את כל מה שאנו רגילים לחשוב (אפילו מעט מן האור...)
מה אני מנסה לכתוב? שאהבתי את היצירה, שזה מקסים אפילו ואולי בגלל הרעיון הקשה...
[ליצירה]
יפה, יפה, יפה!
זה הזיז בי משהו. כמעט גרם לי לבכות מרוב שזה אמיתי. הלוואי שנזכה לעמוד לפניו כמו שצריך. זו הרגשה נפלאה, שלא זוכים לה הרבה פעמים. מדובר בשיר על עמידה, אבל זה מתקשר לי אוטומטית גם עם תפילה. תפילה כזו שעברתי פעם, חזקה, חודרת ומטלטלת, הכתיבה לי את השיר "כדור אש בוער".
תודה רבה רבה לך.
[ליצירה]
מזכיר לי את הסיפור Time Cat, על ילד שיש לו חתול והוא מגלה שהחתול יכול להעביר אותו ל9 מקומות שונים בזמנים שונים. הם עוברים במצריים העתיקה, רומא, יפן ועוד.
[ליצירה]
בס"ד
אסף, השורה האחרונה היא בסגנון ביאליקי (כלומר בהגיה אשכנזית) כמו שדיקלוש אמרה. ורציתי לכתוב עוד בית על איך שאיש עני וטוב לב אוסף את החרוז אל ביתו ומטפל בו ולא צלח בידי. בינתיים אני רואה שאתם עושים את זה טוב ממני.
[ליצירה]
תרדמה
נפלה עליי, ואראה בחלומי והנה צורה אשר אין לה חומר. ואבהל למראה הדבר הזה, ואבוא עד הנה.
וארא אדם ארצי, וראשו מגיע השמימה, ואשתומם...
ועוד תדהמתי בפי ואקרא את שירו המומלץ ואת מיליו המפולשות אשר נקראות מכל מקום,
ואחל לדבר שטויות... P:
[ליצירה]
בס"ד
אני לא יודע אם הבנתי, אבל אם הבנתי אני די מסכים.
והראיה: בדורות הקודמים כתבו כל כך הרבה שירי קודש, פיוטים, קינות, שירות ותשבחות, כל התפילות (בעיקר של ראש השנה ויום כיפור) מלאות שירים, ויש גם פיוטי שבת. ובטח זה אחוז קטנטן מכל מה שנכתב כי לא את הכל שמים בתפילה (וגם לא צריך כל כך הרבה). אבל בדורנו שום דבר.. אף אחד לא שר.
[ליצירה]
בס"ד
אולי זה מתאים:
איש אחד, עני ודל
ראהו ועליו חמל
אסף אותו אל תוך ביתו
האכילהו מפיתו
בין החרוז לאיש נרקם
קשר נפש, קשר דם
ובשעה של בין ערביים
אם תביט אל השמיים
בין אור אחרון לליל
כמו אדם שמתפלל
החרוז ואיש חסדו
מזמרים לה' הודו.