אכן, ממש חוצפנים, אלה. כאילו, פסדר, מה שהם אמרו אז בסבבה, אבל כזאת נימה של זילזול! אם הייתי מכירה אותה, הייתי מרביצה לה. (אני מכירה אותה, אני מרביצה לה.)
ב"ה
כמובן שיש כאן אלגוריה עצומה. אין ספק. היוצר/ת בא/ה להראות עד כמה כל העולמות משתלבים יחדיו, ואיך עולם האינטרנט והעולם האמיתי נפגשים, כי הכל בא מאותו מקור.
והרי הפירוט:
"אתר האינטרנט נמצא" - האתר שאותו האדם מחפש נמצא, הוא מצא את הכיוון אליו הוא רוצה ללכת.
"ממתין לתשובה" - אך כמובן, יש עליו להמתין לתשובתו של הקב"ה...
"מתחיל להוריד מן האתר" - לאחר קבלת התשובה החיובית, (וכמובן גם במשמעות של חזרה בתשובה), מתחילים להוריד מן השפע העליון. היוצר/ת המהולל/ה רומז כאן שאין בידינו להגיע למעלה, ולכן עלינו כביכול להוריד אלינו את האתר, למשוך מהשפע שלו.
"פותח דף" - כמובן, רק אחרי תהליך כואב ומייגע זה אפשר פתוח דף חדש. ניכר שזאת שורת המחץ, ואליה חותרת כל היצירה כולה. התהליכים שתוארו ביצירה לא קורים סתם למען ההנאה, אלא הם מקדשים את המטרה - הדף החדש, ההתחלה הנקיה והטהורה. ניתן לראות את הרמז לכך גם בשם העמוק של היצירה, שכמובן נבצר ממני להבינו עד סופו - כל פעם מחדש... מכאן ניתן ללמוד גם שהיוצר/ת לא רק אומר/ת שהדברים אלו, הם שמאפשרים להתחיל מחדש, אלא גם מעודד שלמרות שכל פעם צריך להתחיל מחדש ולפעמים משתבשים דברים, חייבים להתחיל שוב מחדש, עם כוחות חדשים ועם רצון, ולפתוח דף חדש ונקי לגמרי...
איזו יצירה עמוקה. אין ספק.
קודם כל-
אחלה רעיון. הרי כולנו יושבים מול המחשב בבהייה כזאת לא ברורה אבל אף אחד לא קישר את זה למובנים אחרים. היופי בשירה הוא שהפרשנות ונקודת החיבור לכל שיר היא אישית אך אף על פי זאת אני חושבת שהחיבור של היצירה לתשובה ולדת ממעיט מערכה הטהור והמורכב של היהדות. בעניי הפשטות של היצירה דורשת פרשנות פשוטה , אני רואה את זה כמו תיאור של קשר זוגי בעטיפה קרה ורמיזה למחזוריות- הכוונה היא שבכל קשר אתה מרגיש שאתה נשאב לכל הכיוונים אם זה לבכי ולייסורים או לצחוק והקסם שבאהבה, כל זה בלי יכולת רגשית לשים לב להדדיות העניין, להבין שיש פה צד שני שמרגיש שהוא נשאב ומתרוקן, וכל אחד מרוכז בהתאהבות הפרטית שלו בשני או בכאב שנוצר לו בקשר.. והפאנץ' כאו, הוא שזה בעצם אוניברסלי, כי זה אינטרנט, והוא מסיר ממך את כל ההגדרות - הומו, לסבית, זה לא משנה איך החברה בחרה לעגן את הרגשות שלך בתוכה, ככה זה , ככה נראית הבועה הזאת של האהבה.
[ליצירה]
הו, תודה לך!
אכן, ממש חוצפנים, אלה. כאילו, פסדר, מה שהם אמרו אז בסבבה, אבל כזאת נימה של זילזול! אם הייתי מכירה אותה, הייתי מרביצה לה. (אני מכירה אותה, אני מרביצה לה.)
[ליצירה]
חחח.
איזה חמוד זה.
נכנסתי לכאן שוב, בכלל לא זכרתי שכבר קראתי את זה. זה ממש חמוד.
ומישי ואוהב ממש רשעים. מה את, שמוליקיפוד?
תרביצי לב חזק, גם בשמי. סתם...
[ליצירה]
מדהיייים!!!
ב"ה
כמובן שיש כאן אלגוריה עצומה. אין ספק. היוצר/ת בא/ה להראות עד כמה כל העולמות משתלבים יחדיו, ואיך עולם האינטרנט והעולם האמיתי נפגשים, כי הכל בא מאותו מקור.
והרי הפירוט:
"אתר האינטרנט נמצא" - האתר שאותו האדם מחפש נמצא, הוא מצא את הכיוון אליו הוא רוצה ללכת.
"ממתין לתשובה" - אך כמובן, יש עליו להמתין לתשובתו של הקב"ה...
"מתחיל להוריד מן האתר" - לאחר קבלת התשובה החיובית, (וכמובן גם במשמעות של חזרה בתשובה), מתחילים להוריד מן השפע העליון. היוצר/ת המהולל/ה רומז כאן שאין בידינו להגיע למעלה, ולכן עלינו כביכול להוריד אלינו את האתר, למשוך מהשפע שלו.
"פותח דף" - כמובן, רק אחרי תהליך כואב ומייגע זה אפשר פתוח דף חדש. ניכר שזאת שורת המחץ, ואליה חותרת כל היצירה כולה. התהליכים שתוארו ביצירה לא קורים סתם למען ההנאה, אלא הם מקדשים את המטרה - הדף החדש, ההתחלה הנקיה והטהורה. ניתן לראות את הרמז לכך גם בשם העמוק של היצירה, שכמובן נבצר ממני להבינו עד סופו - כל פעם מחדש... מכאן ניתן ללמוד גם שהיוצר/ת לא רק אומר/ת שהדברים אלו, הם שמאפשרים להתחיל מחדש, אלא גם מעודד שלמרות שכל פעם צריך להתחיל מחדש ולפעמים משתבשים דברים, חייבים להתחיל שוב מחדש, עם כוחות חדשים ועם רצון, ולפתוח דף חדש ונקי לגמרי...
איזו יצירה עמוקה. אין ספק.
[ליצירה]
נו באמת
קודם כל-
אחלה רעיון. הרי כולנו יושבים מול המחשב בבהייה כזאת לא ברורה אבל אף אחד לא קישר את זה למובנים אחרים. היופי בשירה הוא שהפרשנות ונקודת החיבור לכל שיר היא אישית אך אף על פי זאת אני חושבת שהחיבור של היצירה לתשובה ולדת ממעיט מערכה הטהור והמורכב של היהדות. בעניי הפשטות של היצירה דורשת פרשנות פשוטה , אני רואה את זה כמו תיאור של קשר זוגי בעטיפה קרה ורמיזה למחזוריות- הכוונה היא שבכל קשר אתה מרגיש שאתה נשאב לכל הכיוונים אם זה לבכי ולייסורים או לצחוק והקסם שבאהבה, כל זה בלי יכולת רגשית לשים לב להדדיות העניין, להבין שיש פה צד שני שמרגיש שהוא נשאב ומתרוקן, וכל אחד מרוכז בהתאהבות הפרטית שלו בשני או בכאב שנוצר לו בקשר.. והפאנץ' כאו, הוא שזה בעצם אוניברסלי, כי זה אינטרנט, והוא מסיר ממך את כל ההגדרות - הומו, לסבית, זה לא משנה איך החברה בחרה לעגן את הרגשות שלך בתוכה, ככה זה , ככה נראית הבועה הזאת של האהבה.
[ליצירה]
ללומשנה גמלו-
יש לי קטע בשבילך - אולי היה לך קצת קשה לרדת בימים האחרונים מעט עם החץ, קטע שכולנו קצת שכחנו ממנו, קטע פלצני שלא ברור מה הוא עושה שם, קטע.
"זה מגיע ממקומות שונים
הוא עושה זאת כי רצה כבר המון זמן לפרסם ולא ידע איך והיכן וכמה ומתי
היא כתבה סתם למגירה לא חשבה שיראו את זה בשום צורה.
היא חשבה יאללה שיהנו כולם למה שאשמור רק לעצמי?
והוא חשב רק שאיך קוראים לה לא תיכנס ותראה מה בגללה עשיתי למילים
היא אמרה המילים האלה עושות לי טוב - הזקנים האלה יודעים לכתוב
והוא חשב וערימת טענות לטובתו כאלה שטויות מי מסוגל להגות??
והם ישבו בבית מול המסך עטופים בפוך ותה קר לצידם קראו חידודים וקצת סיפורים הלכו לבדוק מה קורה עם הילדים.
כל אחד והמקום שלו אצלו זה בעולם ,אצלה זה בפנים,
כי אנחנו בעיקר כאלה שמבטאים.
"
קטע חסר כל חרוזים. שאם מישהו רואה אותו, מה שבטוח - זה לא מה שיגרום לו להיכנס לאתר. נו, שיהיה. בכל אופן, הפואנטה בדברים שלי היא, שגם יצירה ברמה של כיתה א' [דבר שכמובן שיצירתו של חגי לא מתקרבת אליו, ועל כך כולנו מסכימים, כמובן], תיכנס לכאן.
השאלה כאן היא על מהות האתר. [מי אמר עיתון בית ספר..?]
הוא אתר שנותן במה [שום במה! שנותן צורה!] טוב, שנותן צורה ליוצרים צעירים [ההוא והיא מהקטע הלז] לעשות מה שבראש שלהם, ושיגיבו להם. על כן, המשפט ההוא שאמרת -
"ברור שפה מדברים על איכות וטיב היצירה, בסופו של דבר האתר הזה הוא אתר לפרסום יצירות, ואם הוא רוצה להמשיך ולהיות כזה, אני חושב שצריך להכניס בו קצת פרופורציות של אומנות."
- מוטעה מיסודו. אתר לפרסום יצירות. מה זה יצירה? האם ציור של ילד בן שנה יכנס לכאן? פרופורציות של אומנות? כמו שטל אמרה, לפי מה אתה הולך? מה הקריטריונים שלך? האם יצירות של ילדים בני שנה יהרסו את האתר? יש פה יצירות שלא היו נכנסות לשום מקום שמחשיב את עצמו, וגם לשום מקום שלא מחשיב את עצמו. אבל פה זה יותר מאתר של יצירות. יש כאן קהילה. קהילה יוצרת. היצירה היא הרבה מעבר ליצירה. היא כוללת גם את האדם שמאחוריה. אי אפשר לפסול כלום.
לילה טוב,
עדי. (שצריכה לנסות להתחיל ללמוד לנסח את עצמה באופן ברור ומובן.)
[ליצירה]
הוי, זה מבלבל, גם כן אתה!!
|זזה למעלה בשביל לקרוא את זה עוד 17,5539 פעמים בערך|
"
המלצר היה בן זוג נהדר לשיחה, משחק ידידותי של
גו (משחק סיני עתיק), או סתם כוס תה.
"
- "שיחה" זה משחק ידידותי של הממציא הידוע של משחקים סינים עתיקים הנקרא גו?
ו- כוונתך הייתה עוגה נוזלית? (צ'מע, איתך באמת שאי אפשר לדעת.. עוגה נולית. הממממ.)
לא הבנתי מה קרה בסוף, התנור היה בעצם מיקרוגל שהיה בעצם כלוב? או שהכלוב היה בתוך המיקרוגל? בכל אופן, זה היה נראה לי סתם יותר מידי, שלא משולב בין לבין, אלא מרוכז- סיפור שכולו הקטע של הבילבול, וזה מוזר קצת.
מעניין לכתוב את זה באנגלית.
או, שבעצם- אולי זה פותר כמה בעיות של זמנים? היי, יפה! חבל שצריך משהו שהוא יותר מאמר ופחות חיבור..
[ליצירה]
היי.
מה הקטע שהעוגה מיוחדת ולא נפגמת אם היא פחם? יופי, תפילו אותה. ביג דיל.
סתם. לא משנה. תעזבו.
הוצאת רגשות.
בזמן האחרון אני כותבת יותר למגירה מה שנקרא, אבל הרגשתי צורך לשים את השיר הזה.
(אגב, אם תוכלו בבקשה ללמוד היום משהו לעילוי נשמתו של סבא שלי שנפטר, אודה לכם מאוד. יוסף בן שרה.)
[ליצירה]
שיר טוב.
כפתורים... טוב, כל הפלכיות - *כפתורים*!!!
(:
בכל אופן, הצד שמאל בצורה התחדש, אבל זאת רק אני, או שהכחול כהה יותר?
שיואו, רן, שיחקת אותה. כל שורה - קסם. באמת. (זה שאתה לא אוהב שירים שלי, זה לא אומר שלי אסור לאהוב שירים שלך! (; )
תגובות