ודיברנו על תנועות.
וניתחנו שפת-גוף.
וסיפרו על רגליים שאומרות אומץ,
ולימדו על ידיים מקרבות,
ואני יושבת פה, לבד, אחרי הכל,
מנתחת כל מילה.
כל תנועה, כל הברה,
את שפת הגוף שלך,
ומי ילמד אותי
את שפת-הגוף של
האהבה?
עדי .
-
אני אחלום לנצח...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אוי פיצקית, את גדולה!! :) [ליצירה]
- [ליצירה] .. בהיה לא ממוקדת, הרהורים, לעומת ההתמסרות שסיפרת עליה, מוזר. מעניין. [ליצירה]
- [ליצירה] אני מתחילה לחבב את היצירות האקראיות, שם, שמאל למטה. [ליצירה]
- [ליצירה] זהו. רן, יש לך כבר מעריצה אחת [ליצירה]
- [ליצירה] וואו, ממש מזדהה. לפעמים אי אפשר להיאבק כל כך ו מה יש חוץ מלבקש ולפעמים זה לא מוּדע. אז איך. (אגב, זה 'להברא', בלי ת', לא?) כל כך אהבתי. יהיה טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] לא דיברת על כך שבצורה השתנה והיצירה האחרונה נמצאת בתחילת הרשימה, במקום מה שהיה פעם - שהיצירה הראשונה הייתה בהתחלה? "מי יקרא את תוכי?" מה עדיף לך, שיקראו את 'אתה הישן'? או שמא פשוט כיום אתה מרגיש שאתה נחשף פחות? שכיום היצירות שלך הן פחות 'תוכך', אם אפשר לומר זאת כך? [ליצירה]
- [ליצירה] אויש, יא מגעילה, רמיזות מיניות? מרקינוסטטוס- התכוונת לזה? (בבקשה שלא....) [ליצירה]
- [ליצירה] .. רדפוש, אני פשוט אוהבת אותך! (; אין עליך. זהו. הייתי בטוחה שכתבתי על זה אבל מסתבר שלא; יש את העניין של ההדרגתיות בהבנה. בהתחלה הכלים - אז הלא מובן - החצי מובן - המובן והמסודר באופן שלם. לילה טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי. כל הסיפורים שלך כאלה מזעזעים? מעורר מחשבה. [ליצירה]
- [ליצירה] מישי, את קרועה. מזכירה לי את וויצמן עם משפטו האלמותי- נו, אתם יודעים. טוב, רק בשביל לצאת ידי חובה- אם אני אני בגלל שאתה אתה, אז אני לא אני ואתה לא אתה. אבל אם אני אני בגלל שאני אני ואתה אתה בגלל שאתה אתה - אז אני אני ואתה אתה. עכשיו תקראו הפוך ואז תדעו מי באמת רצח את רבין. יאיר, אתה גדול!! כל כך מעולה, ממש- מצטרפת ליהיה טוב. [ליצירה]
תגובות