מבע הנפש של מי שאומרים- יש לו נפש אמן,נגיעות של העט בעולם של דפים,פרחים יבשים של חיים, הפוכים,ואין מבע נפש מספיק לעולם שכזה ואומרים:הוא חי במקומות אחרים.
[ליצירה]
ואותו עם פרימיטיבי
בן ישמעאל הוא יחף במדבר
ותמורת דם הוא ירצח
יהודים וכבוד
אַין עוד עם אחד כזה פרימיטיבי;
עם, שצורת מטבע לא יִדע.
אך החרב היא פת ערבית לו.
זוהי חבורת נבערים
וחלולי מֹח,
שמעצמה לא איכפת לה.
עיניהם, מביטות בקנאות לעבר המשיח;
אותו אחד ששמו מוחמד
ואל אותן שבעים בתולות, שיקבלו לו אך---
בעוורון חושים מלא,
במולֶך בוטחים.
המלחמה ואופוריית גדלות מדומה
בם אוחזת;
חרף שהכל אל פי הפחת קְרֵבִים.
אַין דבר כזה פלסטינים!
ועכשיו תור הרוסים?
אין עוד עם יותר חכם... וכו'.
[ליצירה]
סיפור טוב
בעיקר למי ששוחה בעולמה של תורה.
ממש התחברתי לדמות הרייזל (נדמה לי שכשאהיה גדולה גם אעשה זאת, לפעמים.)
הביקורת היא ממש אמיתית, ובאמת- כשעם ישראל לא מחובר לארצו, אין לו מהיכן לינוק את הכוח, את היצירה.
צריך שאנשים ידעו את זה, ובעיקר רבנים.
תגובות