בעזרת ה'.
ישב לו אדם וחשב
ישב וחשב
חשב וכתב
נשם ונשף על הנר
נשם ונשף
נשף ושאף
(עלה לו זבוב על האף
ועל כן הוא זעף)
התנשף ושפף
עד שנשם ונרדם
ובחלומו
צפו מים ראשו
גאו וגלשו
אל מעבר לדף והשורות
אל מעבר למילים
אל עולמות עלומים.
הלך רוח
-
אוהב את הכנות.
שונא את הציניות.
אוהב את השפה שלנו.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אתה כותב מדהים!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! [ליצירה]
- [ליצירה] טוב, לי נראה שאם הוא היה קצת פחות נושם ושואף וחושב, וקצת יותר כותב, אולי הוא היה מצליח קצת יותר לכתוב בשעות הערוּת.. [ליצירה]
- [ליצירה] נחמד. הרבה פעמים בלילה עולות כל מיני מחשבות כתיבה, בשקט הזה, אבל יש דברים שקשה להעביר למילים, והם נשארים בדרגת 'אדים' בים היצירתיות שחלקו נובע וחלקו לא. אני אישית ישן מדי פעם עם המחברת והעט מתחת למזרן, וכותב בעיקר בלילה (או מחבר בעיקר בלילה). [ליצירה]
- [ליצירה] *וואיי!* איך שזה, חי! איך שאת ערה בתפילה, בימים הנוראים האלו, הצלחת להכניס חיים מנקודת מבט אישית. ממש אהבתי. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] סוערי... זה סיפור חרופי כזה שמחמם את הלב נחמד מאד [ליצירה]
- [ליצירה] עצוב הוא היה נגר כל כך נחמד. סתם, זה סתם צירוף מקרים מגניב. זה ברח' יפו בירושלים? [ליצירה]
- [ליצירה] גמני סובר כמו כולם. ממש נושא חן, השיר הזה. נראה לי שהמחלה הזאת בריאה. ב"ה אני דווקא הבנתי שהחשיפה לשמש היא נסיון של הבראה- הוצאה של החולה אל מחוץ לעולם הדתי-אמוני, אל השמש הזורחת הגדולה, אל העולם הגדול, וכך אולי להרפות קצת מחבלי הימאים. (חשבתי אפילו להאשים אותך בהסתה, אבל אני מבין שזו לא הייתה כוונתך). [ליצירה]
- [ליצירה] אני שמח שאין לך את האומץ לכתוב זאת כתגובה (אם התכוונתשיש לך איזו שהיא בעיה עם שירים שכאלה), כנראה שאתה לא מבין או לא מזדהה עם כתיבתם, לגבי השיר שלך דווקא מצאתי אותו מאד יפה וכלל לא היתולי ויש בו עומק רב וגם הוא יכול להיווסף לאותה קטיגוריה של שירים. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה. אהבתי. במיוחד את אפקט הנגטיב. [ליצירה]
- [ליצירה] הלואי והייתי יודע מה אני, היה הרבה יותר קל בחיים. [ליצירה]
- [ליצירה] (: סה"כ אהבתי :) קראת את מעט טוב? חבל שאת קוראת לתשובה עצבות- זו לא תשובה, זה עצת היצר, שהרי מצווה גדולה להיות בשמחה תמיד, אז איך יכולה להיות העצבות תשובה? (אם כבר שברון לב) אך סך הכל אהבתי. במיוחד את "קראתי בשמי- ולשווא" ולא הבנתי את הקשר בין עצלות לגדלות, (אולי כי ככל שגדלים נהיים יותר עצלים וכבדים וחסרי מוטיבציה?!). [ליצירה]
- [ליצירה] מה לא ברור? החוזק הוא שהגברת ליאורה, שתח', לא ריססה את הנמלים שאכלו את הפרפר שלה, כי היא מכבדת את עולם הטבע ותפקודו הסדיר, גם אם הוא בחר לתפקד במסדרון ביתה. צל"ש על זה! אגב, זה שיר יפה מאד; יפה המבט, הצומת לב אל הפרפר הזה. (בקשר לצבע ולאורך חייו, את בטוחה שזה היה פרפר ולא עש? שכן עשים הם בדר"כ חומים. את יכולה להבחין בינהם גם על פי המחושים, של הפרפר- חלקים וזעירים, ואילו לעש- מברשות עבות.) אגב אני מזמין אותך לקרוא את יצירתי גם היא בשם 'פרפר', מבט שונה על חרק מופלא זה, ומה שהוא מסמל עבורינו, אני מקווה שתהני. (תגיבי, טוב?) ושבת שלום [ליצירה]
- [ליצירה] אוי מעולה. זה ממש מזכיר אחד ת'שני, שניהם שלך? [ליצירה]
תגובות