בעזרת ה'.
ישב לו אדם וחשב
ישב וחשב
חשב וכתב
נשם ונשף על הנר
נשם ונשף
נשף ושאף
(עלה לו זבוב על האף
ועל כן הוא זעף)
התנשף ושפף
עד שנשם ונרדם
ובחלומו
צפו מים ראשו
גאו וגלשו
אל מעבר לדף והשורות
אל מעבר למילים
אל עולמות עלומים.
הרבה פעמים בלילה עולות כל מיני מחשבות כתיבה, בשקט הזה, אבל יש דברים שקשה להעביר למילים, והם נשארים בדרגת 'אדים' בים היצירתיות שחלקו נובע וחלקו לא.
אני אישית ישן מדי פעם עם המחברת והעט מתחת למזרן, וכותב בעיקר בלילה (או מחבר בעיקר בלילה).
[ליצירה]
נחמד.
הרבה פעמים בלילה עולות כל מיני מחשבות כתיבה, בשקט הזה, אבל יש דברים שקשה להעביר למילים, והם נשארים בדרגת 'אדים' בים היצירתיות שחלקו נובע וחלקו לא.
אני אישית ישן מדי פעם עם המחברת והעט מתחת למזרן, וכותב בעיקר בלילה (או מחבר בעיקר בלילה).
[ליצירה]
רעיון יפה, אם כי אותי אישית האירוטיקה פה קצת הסלידה, (יתכן שאם הייתי כותב בעצמי את השיר לא הייתי מרגיש כך גם במקרה שהייתי כותב אותם מילים.
לא דדקדתי לסוף כל שורה, כמו הדס, אך גם לדעתי יתכנו שיפורים, אך ממש אהתי.
[ליצירה]
אני גם הכי אהבתי את זאת, לא ביחס לאחרות פשוט פה יש מפגש מרגש בין היד לשיבולת, הצנועה הקלה הזו שבה היד מחזיקה את השיבולת, זו מן אינטמיות שלהם ביחד לראשונה, מבחינים האחת בשניה, ואני גם מסכים שאפשר לראות ביד המתרגשת וכן בשבולת המתרגשת מצילהּ.
[ליצירה]
אני לא יודע מה נכתב שם
אך, זה בהחלט שיר קטע לא תמים, אוי, הייתי אומר אפילו, שהיה קשה לי לקרוא את זה מה שעשית ממנו. ממש לא יפה, אולי רק את חושדת בכשרים ומכניסה לו כל מיני מחשבות זדון לראש ועוד כותבת את זה בצורה מאד רמוזה ושקופה עד שממש לא נעים.
[ליצירה]
לא! אל תעשו את זה!
זה הורג אותם אם נוגעים להם בכנפיים, זה נראה שהם עפים אחרי זה, אך הם מאבדים מהאבקה שיש להם על הכנפיים ואז התעופה שלהם לוקה והם מתים מיאוש.
הדרך היחידה לחזות ביופיים המרהיב מקרוב, היא אם נצליח לשכנע פרפר נחמד שיתישב לנו על כף היד, בלי שנלכוד אותו בין ידינו.
ובכל זאת טלוש, תודה על התגובה ואגב, השיר הוא גם משל!
תגובות