שיר שהחל בעצם כתגובה שלי לשירה של לאה מרחב "הים"
-------------------------------------------------
ים, סלע, רוח
תבניות הנוף,
כל נוף אהבתנו
נושב בסערת רוח
אל תוך הלב
אז יעל בנו דוק שיר
ושורות תיכתבנה
כבדרך הטבע
על גבי נייר
בקולמוס הלב
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
מדהים!
הלם רגשי אחד בי למקרא המילים הללו
שילוב של איוב עם נסתרות דרכי האל - חורבן ותחיה. בירא עמיקתא ואיגרא רמה.
לבוש דתי למסכת החורבן והתקומה
אהדתי!
[ליצירה]
אסתי וטלי, תודה רבה על המשובים והניתוחים.
השיר הנו על אודות השמות שאנו נושאים, חלקנו נושאים אותם לזכר יקירנו שאינם עוד (סבים, דודים, אבות, אמהות) והם מלמעלה פורשים עלינו חסותם בזכות עליונים.
[ליצירה]
אתאר את שעבר עליי בעת קריאת השיר-
בתחילה היה נדמה כשיר אהבה רגיל
אחר כך כשתיארת את נשוא אהבתך בלשון נקבה, התחלתי להרהר..
אך מיד אחר כך באה המילה : ארצי.
אהבה לארץ! כמובן