דלי אני, יוצא
את עצמי אל חדר מרחב
בתנועת אשה
שוטפת רצפה פוזמת שיר
אני חומר נוזלי במעגלי אינסלטצית מרפסת
מקיא לבי לבי, עיניי לרחוב
כמו חולה, סדין, קירות.
[ליצירה]
וואו קשה להאמין שפעם היה פה כזה דיון
ודגש גדול גם על פה - בצורה וגם על פעם - כי נראה לי שהעולם הדתי שלנו קצת קצת השתנה
ולא שהיום לא נדבר על זה - אבל אחרת לגמרי
ומעניין אם הפורום הזה עדיין קיים.
תגובות