[ליצירה]
"רק אל תבינו אותי לא נכון: זה לא שאני לא שמח שניצלתי,
שהקב"ה הציל אותי. זה רק שהייתי הרבה יותר מבין אותו אם הוא
לא היה מציל אותי. לו הייתי מת, החיים שלי היו הרבה יותר
פשוטים."
בדיוק. ממש ממש ככה.
[ליצירה]
שי'וש.
כמה טוב היה לגלות
שהיה לי את הכוח לשים עוד שכבה
גם שניה,
גם שלישית.
וחוץ מכאב גב מחריד,
אני שלמה ומרוצה ממה שיצא.
יחסית לפעם ראשונה שבה אני צובעת,
בכוחות עצמי ממש,
יצא יפה.
ולעולם ישארו כמה צלקות,
כאלה כתמים שגם עשרים שכבות לא יכסו.
אולי יש סימנים שתמיד צריכים להשאר...
שי'וש,
ופעמים מאוחר מידי להרוס את הכל
עד לשלד
אבל אף פעם לא מאוחר מידי
לנסות לקבל את הדברים
פשוט כמו שהם.
[ליצירה]
דבר אלי מילים פשוטות כמו שהיינו פעם
כשעוד היית מסתכל עלי
נרדמת לצידך כמו שהיית דואג
אם תמיד אהיה שלך
פעם היינו מדברים מעט
היינו מדברים בשקט מדברים לאט
היית מסתכל לי בעיניים שדיברתי איתך
(שם שיר: מדברים בשקט
מבצע: עידן רייכל
לחן: עידן רייכל
מילים: עידן רייכל)
[ליצירה]
אני לא יודעת אם לא הגבתם כי לא הובנתי, אבל עקב הערה, הרי לכם כמה הארות:
"מה שהיה" - באמת היה.
"ומה שלא" - לא היה.
ואולי אם היה, היה עכשיו יותר טוב. אולי מה שהיה - היה עובר.
"ומכל זה באתי לחשוב" - שאולי, אם פעם אחת, אפילו אלוהים יבין, שלפעמים אי אפשר בלי חיבוק ממישהו (הוא. ולא היא)...אולי היה אחרת.
"אלהים" ב-ה' ולא ב-ק', כהרגלי.
כי אם אני באה למרוד במוסכמותיו, אז עד הסוף. גם בשינוי השם.
אבל אלוקים נשאר אלוקים, מה שלא היה לא היה בשל כך...
וזהו.