רגש מבטי עת הבטתי אחור
והלב נפנה כעת לזכור
ימי האתמול שחלף עבר
ולבי בגעגועים אליו נכמר
הן איטיב לזכור שנים עברו
כאשר אראה כפות ידיי
אך הימים הם בני חלוף
ולכל דבר וחפץ- ישנו סוף
חורף 2000
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
ואו ירושלמי, האם אתה מאוהב בשתי נשים? אז יש לך מזל.
ושתדע ירושלמי. שתי נשים יכולות להיות כמו שוקו וניל או כמו תות בננה או כמו שוקו אגוזים. אבל מאידך יכולות להיות כמו חומץ ופלפל חריף או כמו גללי חמור בגבינה עבשה
אבל, אני מאחל לך כל טוב עם שתי הנשים, במקרים מסויימים זה יכול להיות ממש נעים...
[ליצירה]
לא רוצה להיכנס לעניינים שבין הבדיה למציאות, אבל אם יש לזה קשר קלוש כלשהוא למציאות של המונולוגים האמיתיים שאתה לאחרונה מתאר, אז העניין (לפחות לפי נקודת השקפתי) הוא פרובלמטי, יכול להיות שבשלב הראשון זה טוב מבחינתך, אך לטווח הארוך יהיה קשה עם אותה בחורה.
[ליצירה]
אלישע בלישם - אתה בהחלט צודק! המערכת פותחת את הברז אחת לשלשה ימים ואז אין יכולת לעכל את היצירות. זה בהחלט נכון.
לפי דעתי צריך להאציל סמכות לעוד אדם בכדי שלא רק מנחם יפתח את השיבר של היצירות
מסר כפול - לי אישית אין בעיה, אני מקבל תגובות על יצירותיי. הרי אחרי הכל אני כאן חמש שנים ויותר. הצרה היא ביצירות האחרות. יש יצירות מדהימות שלא זוכות לתגובה ואז אין שיח יוצרים ואז קורה שהיוצר שפפירסם כאן ומצפה לפידבק ירגיש כאילו הוא מדבר אל הקיר ויעזוב לאתר אחר.
ולרדף השיג- צפה הפתעה!
תגובות