משהו אוכל אותי.
משהו נוגס בי בכל פה, זולל
חלקות מדושנות.
אני אכולת געגוע.
וכל החכיונות האלו
מותירים אותי צמוקה
כזכר לימים עברו.
ועיניים חומות גדולות מרחפות באוויר.
*מתקרבת *
-
בת 20.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ... אני מבינה את מה שרן מנסה לומר, אבל כיוון שאני רואה באומנות ובכתיבה בעיקר כלי לביטוי ולהבעת הרגשות, ולא רק כלי להעברת מסרים-- קשה לי עם הניסיון לכפות על עצמך לכתוב אופטימי גם אם אתה ממש לא מרגיש ככה. מה שניסיתי לומר לרן הוא, שאני מעדיפה לדבר על "אני לא שוקע בעצבות" ולא על "אני לא כותב שירים עצובים". מי שמלמד את עצמו, גם במצבים הקשים, לא לשקוע בעצבות-- יראה טוב וחסד. וממילא גם לא יכתוב שירים מלאים בעצבות. אבל מי שכן שוקע בעצב, וכופה על עצמו לכתוב אופטימי, זאת בעיה. [ליצירה]
- [ליצירה] .. אהבתי ממש. [ליצירה]
- [ליצירה] . אני יודעת שלא, וגם לא התכוונתי לזה עד הסוף. רק הרגשתי בזמן האחרון כאילו השירה עזבה אותי.. ולא הצלחתי למצוא אותה. [ליצירה]
- [ליצירה] ... זה טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] ... לדעתי זה דווקא נורא יפה (גם אם אין בזה רעיון), אבל אולי אני לא מבינה בצילום. [ליצירה]
- [ליצירה] .. היי, איך לא ראיתי עד עכשיו?.. מתוק מריר. אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] ... מה קרה לכם, רואים שזה לא פוטושופ (וגם אם כן, אז מה? זה גם כלי שאפשר ליצור איתו אומנות). זה מקסים בעיני, אבל הכותרת ממש מאכילה בכפית. [ליצירה]
- [ליצירה] ... אכן... --- "לכמה שניות"-? אודיה, אין לך שום מודעות עצמית. את *תמיד* כזאת... (: 'תגעגעתי אלייך, אגב... פשוט המחשב שלי עושה בעיות ולא הצלחתי להחזיר מסרישי. [ליצירה]
- [ליצירה] ... הבהרה קטנה.. כתבתי את זה בחצי-חיוך. אני לא מרגישה ככה כל הזמן. ב"ה באמת עושים שם עבודה חשובה. אבל יש קטעים, ואני בטוחה שזה ככה בכל מדרשה (ולא... לא עפרה..), שהעיסוק בטפל קצת משתלט, וצריך לא "להיבלע" בזה.. או בקיצור, אם רוצים לעבוד במקום כזה, ולהיות מחוברים לאנשים בשטח, צריך לדעת שבין לבין גם גוזרים בריסטולים... [ליצירה]
- [ליצירה] .. אני יודעת שאתה חושב ככה (לדעתי כן כתבת על זה פעם בצורה מפורשת), ושיהיה ברור שאני לא מזלזלת בדעה שלך. אני פשוט לא מסכימה. לדעתי תפילה מחודשת לא תפתור שום בעיה (מעבר לכך שאני רואה בתפילה הקיימת דבר מקודש). [ליצירה]
תגובות