סיומת/ שי דוידס
אז זהו,
זה נגמר.
אני מניח ראשי על חזה
ומקשיב לנשימותיה.
עולה, יורדת
ממשיכה לרדת
ועולה
בטנה.
שמנמנה, עגולה
נמתחת על כף ידי.
אני לוקח עוד שאיפה
ומסתלק.
[ליצירה]
אוי, ילדה שלי,
השינוי שעשית היפך את היצירה למשהו הרבה יותר חי.
צורת הכתיבה- מעולה, חיתוכים נכונים, הכנסה לתמונה ויצירת אוירה. הקורא מצליח להיכנס להרגשת התוהו והבלבול אך עם זאת יש זרימה מורגשת.
השורה האחרונה מקרקעת את ההתפזרות.
חיתוך הדברים המיותרים- ממש ממש עשה טוב .
תגובות