סיומת/ שי דוידס
אז זהו,
זה נגמר.
אני מניח ראשי על חזה
ומקשיב לנשימותיה.
עולה, יורדת
ממשיכה לרדת
ועולה
בטנה.
שמנמנה, עגולה
נמתחת על כף ידי.
אני לוקח עוד שאיפה
ומסתלק.
שי דוידס
-
"שיר החושף עצמו בשבעה מתוך עשרה, הוא שיר טוב, אך שיר החושף עצמו בחמישה מתוך עשרה, לא יישכח לעולם." (באשו)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ובכל פעם שהרכבת עוברת פסיה- מוחספסים, אינטימים, ריקים. ידיי החלקלקות- אותך מפספסות ושוב בך איני אוחז. ההסתכלות למעלה, מעלה בי רגש אחד קטן. קנאה. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה פרפור:) [ליצירה]
- [ליצירה] כמולחן [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים, על אף שאני אופטימי ביסודי לכן לא דואג מהידיעה כי זו רק השתקפות. [ליצירה]
- [ליצירה] נחמד. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה מעיני [ליצירה]
- [ליצירה] אשמח לדעת שצפתי בין ים בקבוקים ששילחו מתוכם את הפתק. [ליצירה]
- [ליצירה] אולי תאספי עוד מישהו ובאותה הזדמנות תבואי למפגש עריכה "צורה" בתל אביב? [ליצירה]
- [ליצירה] עוד? [ליצירה]
- [ליצירה] ***** [ליצירה]
תגובות