איששששששש :)
להשפיל את עצמי "לשיטתי", פירושו לעשות ליד אחרים משהו שנוגד את העקרונות שלי.
(ואתה לא מייבש! כמו שכבר אמרתי הרבה פעמים - אני חולה על תשובות מתפלספות...)
אסתר מה שלומך? זו אני אילת חברתך לספסל הלימודים מימי האולפנא. רק רציתי להגיד לך שתהייתך מצאה חן מאוד בעיניי. תמשיכי ליצור (מילה שמתאימה לכל המגיבים האומנותיים שיש פה...)
על הגבול, איפשהו באמצע.
אז להשפיל את עצמך כדי להלבין פני אדם זה פיגוע איכותי?
(וודי אלן, נראה לי: "אלה הם העקרונות שלי. ואם אתה
לא מסתדר איתם, ובכן, יש לי אחרים!")
[ליצירה]
הי אני מכיר את זה מאיפהשהוא... ;-)
מעבר לזה שכדי לענות על השאלה את צריכה להגדיר מה זה בדיוק "להשפיל את עצמי" לשיטתך ...
|יבשן סדרתי|
[ליצירה]
[ליצירה]
איששששששש :)
להשפיל את עצמי "לשיטתי", פירושו לעשות ליד אחרים משהו שנוגד את העקרונות שלי.
(ואתה לא מייבש! כמו שכבר אמרתי הרבה פעמים - אני חולה על תשובות מתפלספות...)
[ליצירה]
נעים מאוד להכיר אותך,
אחות של טל.
אם הייתי את, הייתי כבר מזמן רוצחת אותה בגלל מה שהיא עשתה לך עכשיו - להיות לנצח "אחות של טל" כאן, בצורה? מה, את לא יכולה לעמוד בפני עצמך?
אבל זה לא טוב לרצוח, אז תנסי לסלוח לה בכ"ז.
בקשר לשיר - גם אני מסכימה עם אלומותיו. אם הוא כבר נותן צריך לקחת הכל. וגם לתת באותה מידה. ולא לפחד לטבוע.
וד"ש לטל ממני - וגם משרה, שיושבת כרגע לידי.
[ליצירה]
כוכב,
תרשה לי לחלוק עליך?
אני אישית כבר נכוויתי כמה פעמים מהעניין הזה של "כבר עשו את הכל ואי אפשר להיות מקוריים" (ואתה מוזמן לקרוא את "סיפורי ילדים" שלי ולראות עד כמה...)
אבל,
מכאן ועד לאמירה ש*באמת* עשו כבר הכל הדרך רחוקה.
אמנם אין הנחתום וכו', אבל אני יכולה לומר על עצמי שיש לי כמה דברים שכתבתי, שמביעים רעיונות שלא נאמרו כאן לפני (ואני מאוד מקווה שאני לא היחידה שמוכנה להעיד עלי את זה... :) ). לא הרבה כאלה, ועל הרבה דברים כבר אמרו לי ש"זה מזכיר לי", אבל יש יצירה אחת או שתיים שאני יכולה להגיד עליה שכל-כולה שלי.
וגם אם קשה למצוא, אם אתה באמת אמיתי עם עצמך, תמיד יש מקום בעולם לעוד משהו שעדיין לא נאמר. אם לא היה מקום כזה, אני לא חושבת שהיה בנו עוד את הצורך הזה ליצור. לא סתם אלוקים ברא אותנו ככה.
(ולמקרה שתהיתם - כבר יש סיפור על עולם בו כל היצירות האפשריות כבר נכתבו, ומה שקורה ליוצרים אחר כך. שלא תגידו שלא הזהרתי).
[ליצירה]
אוי,
עשית לי כל כך כואב פתאום. כמו אגרוף בבטן.
אבל אולי אם כלפי חוץ זה כן נראה יותר יפה, ואולי אם אנשים אחרים אוהבים אותה יותר ככה, אחרי החורים - אולי בסוף היא תתחיל אפילו להאמין בזה בעצמה.
ואולי את צודקת וזה דווקא אופטימי. העיקר שטוב לה עם זה.
בכל מקרה, זאת יצירה מקסימה לחלוטין.
[ליצירה]
...
הי, פתחיה -
מה נבהלת ממני? זה היה לגמרי בחיוך!
(אפילו היה שם חיוך בכותרת)
טוב, אולי כשאני באמת עייפה אני מפסיקה להיות ברורה...
ואם בא לי אני אגיד על עצמי מטומטמת! מי יכול להוכיח שאני לא, הא?
(בסך הכל, אני באמת מסתובבת פה בשעה כזאת [03:18], מה שעלול להעיד על טמטום מסויים...)
אה, וכנראה שאני גם שייכת לאותה קבוצת זאטוטים מתלמדים-מינימום שמורידים את היצירה למקום השביעי...
אז סליחה, לילה טוב, ונא לקחת אותי ברוח מחוייכת בפעם הבאה -
אסתר,
הלא מפחידה בכלל.
[ליצירה]
איך זה?
כולם כל הזמן ממליצים לקרוא את הקטע הזה, ואני בכל זאת נכנסת אליו רק עכשיו בפעם הראשונה...
קטע נוגע וכואב. ומוכר מאוד. ומשחקי המילים פשוט נהדרים!
אני יודעת שאני לא אומרת כאן שום דבר חדש ושכל המחמאות כבר נאמרו לפני - אבל זה אף פעם לא מזיק - אז רק שתדעי שזה פשוט קטע משובח.
תגובות