אף פעם לא מצליחה להחליט
איך אתה יותר טעים
האם לטרוף אותך בנגיסות מורעבות
או לקלף אותך לאט לאט
ולהנות מכל פיסה שלך
כמו דילמת הוופלים שהיתה לי בילדותי
האם להפריד בין כל השכבות,
ללקק אותן אחת אחת
או לנגוס ולהנות ממסת הרכּוּת של השלם.
[ליצירה]
כמו תמיד, ארז
כמו תמיד, ארז יודע להרטיט. גם אם רשימה זו שונה משיריך, היא קולחת, זורמת, אמיתית וטבעית.
הנחמה האמיתי לך היא שאכן מימשת את רצונך להתקרב לאדם שמאחורי השירים.
והשירים.
[ליצירה]
יפה
ביטאת יפה את התהייה
אילו שאלת אותי, הייתי עונה
כשזה האדם המתאים אפשר ליפול לתוכו, בלי סימני שאלה, להיות שלו וכלום לא נפגע.
לפעמים זה הכיף, להתמסר, להתמזג, לא 24 שעות ביממה, אבל בחלק מהם בוודאי,
כשזה האדם הראוי
רק עונג יצמח מזה
[ליצירה]
אהמ
יש פה הרבה חידושים עבורי
(זה באמת מה שמתרחש סביבי כשאני כובשת את עיני בסידור?)
אבל לא הבנתי מאיפה ולמה תיאורי הגועל?
האם יש איזו חובה להרוס כל הנאה שמפואית ברסיסי בשר מדממים?
לא ברור לי
[ליצירה]
ראשים מדברים
מקסים, אף שלדעתי "זה תמיד עובד"??? רק בסרטים הוליוודיים,
אבל יחד עם זאת, סיפורך מצליח להישאר מאוד ישראלי.
אהבתי את הסיום, ולא רק בגלל ההפי אנד (הוליווד כבר אמרנו?) אלא בגלל סגירת המעגל המילולית, שבה הוא לוקח אותנו בעדינות שוב אל אותו משפט חביב (אף שאני חלוקה עליו...)
תגובות