[ליצירה]
הראי"ה באגרות באגרת תת"ב כותב לרב צבי יהודה על הסכנות בלהיות צמחוני- ביניהם העלאת חשיבות חיות על פני בני-אדם דבר שנראה לאחרונה יותר מדי ע"י הארגונים הירוקים למיניהם שמצידם אנשים ימותו רק של יפגעו בעכביש החולות החי בנבחי הסלע בסתר המדרגה.
[ליצירה]
יפה ביותר...
אהבתי את ההפיכה במחשבה שהכנסת פה... איך שקופצים ממה שחשבת בהתחלה למשהו שונה.
קשה לעבור דירה לפעמים. במיוחד כשזה אחרי יותר משנה...
הדס- שי?
[ליצירה]
מטריד או מעודד?
זה שכל כך קל לכתוב שיר זה גם מטריד - כי אנשים שקוראים בד"כ מעדיפים להאמין שמישהו התאמץ בשבילם, וגם מעודד - אפשר להראות את השיר הזה לאנשים שנדמה להם שהם לא יודעים לכתוב, ואולי 'לגלות' אמנים חדשים.
לגבי השיר עצמו - באופן די צפוי בחרת את הכותרות שיגרמו לשיר להישמע עצוב ומהורהר, ככה לא צריך להתאמץ לחבר את השורות למשפטים עם משמעות כלשהי - מספיק ליצור 'אווירה'.
רעיון חביב, ביצוע מוצלח, קורא תמים לא יצליח להבין מה הבדיחה פה.
[ליצירה]
אביב וסתיו -
עד מתי תיצהב?
נילס הוא סתם ברווז צהבהב
במשלי שועלים
מקומו לא יכירנו
וירושלמי הוא כוכב -
מי עוד הרבה לפרסם יצירות בכתב
ממנו.
וחוץ מזה התגובות שלך מצחיקות אותי עד להתפקע, וזה אתר רציני. בבקשה ממך. שועל אדמו"ר??
[ליצירה]
אהבתי, ובעיקר את הרוח: לאחר המחאה, לאחר הזעקות, לאחר ההתמודדות, לאחר הבכי, לאחר ההשלמה - גאוה וראש מורם, של פצוע שאינו מבקש חמלה או עזרה, אלא מציב בפני הפוגע אתגר קטן - להמתין. התוכלו להמתין? לא, הם לא יכלו לעמוד באתגר הקטן.
יפהפה.
[ליצירה]
[ליצירה]
פרוזאי, לחרוזים יש כוח משלהם:
הפרד ומשול
ימין ושמאל
רק חול וחול
...
[ליצירה]
"שידיך ריקות, ועירך רחוקה,
ולא פעם סגדת אפיים
לחורשה ירוקה, לאישה בצחוקה,
לצמרת גשומת עפעפיים"
איזה כף ליוצרים שיכולים לעמוד בשורה שלכם.
זה לא השורה, זה לא המעמד, זה המתנה הגדולה הזאת שאלהים מחלק במשורה וביד קמוצה.
[ליצירה]
מסכימה עם אסף וגם מבקשת לשכלל, ברשות היוצר (אשמח לשמוע דעתו על ההצעה). התוספות תופענה לאחר הסימן ++:
לא די בהינתקות! ++ דרושה גם התנצלות!!
את מלוא הכיבוש, יש לסיים. ++ אחרי גנים וכדים, ג'נין ושכם.
דרכינו לשלום לא תיפתח עם צאתנו מעזה; ++ שכן אם נסתפק בכך, כל ההתנתקות היא רק פוזה (סליחה על החרוז הבלבוז)
את ההסכמים שחתמנו,
חובתנו לקיים.
++ ולא לחפש "הדדיות",
++ עלינו להסתפק ב"שפיות".
לגבולות ששים ושבע הנשובה? ++ חלילה לנו!
++ מרמת אשכול נגלושה
++ נשובה למחנה יהודה.
הנסיר מְעַלֵי עצמנו נתיבי העקרבים?! ++ מה פתאום?
מאז 48, במעלה העקרבים הסער יהום!! או: איפה זה?
רק יציאה מכל השטחים,
לשני העמים תניב ענג. ++ ואם אין מספיק קראווילות, נזרום בדיצה למגורונים
רק כַךָ חיינו יוסיפו זורמים!
רק כך נהפוך סוף סוף
מכובשים אכזריים וחסרי מצפון
לפליטים החיים בחסדי ה-UN.
[ליצירה]
מאד אהבתי, ואני לא חסידת החרוז והמשקל.
למרות שהמשקל והחרוז נשמרים כאן לכל האורך הארוך וללא נשימה, אין בהם אילוץ. כל שורה וכל מילה ממש במקומם כאילו היו שם מששת ימי בראשית, ובא שם בדוי והסיר מעליהם את הלוט.
יישר כח. באמת אהבתי.
דיק