[ליצירה]
די לקשור את הכל באנטישמיות!
שריפת בתי הכנסת, איננה תופעה שצריך להצדיק, עם זאת, אל נשכח שמשך קרוב לארבעים שנה, ישבנו בעזה; דיכאנו ופגענו באוכלוסיה מקומית; על כן, לא מפתיע אותי, שפלסטינאים אחוזי זעם על הכובש ועל סמליו, מסתתערים על הסמלים הללו. אנחנו יצרנו את בעית הכיבוש; אנחנו גם צריכים לדעת לשאת בעונש.
ולגבי ערפאת, אז זאת חוצפה לשמה, להשוות בינו לבין נאצים!
[ליצירה]
לא ברגשותיי עסקינן
אלא, בכך שלכל משורר, כולל לי ישנה זכות להביע את דעותיו. ולגבי, הטענות שכאילו אני קיצוני לשם קיצוניות, שהועלו בתגובות לאחד משיריי הקודמים, אז אינני קיצוני כלל וכלל! פשוט, יש לי אמונה שלמה באפשרות לעשות שלום בין עמי האיזור.
אני עוסק בנושא הזה, מזה שנים ארוכות. ואני בטוח יותר מתמיד, כי רק באמצעות השלום, ובאמצעות הפסקת שליטתנו על עם אחר, נוכל להמשיך להיקרא מדינה בזכות ולא בחסד. כמו כן, רק כך, יתנקה מצפונינו מכל מיני שקצים ועכבישים, שמעיבים עלינו כעת.
[ליצירה]
לגבי סלון מזל
בסלון מזל, לא יצא לי להיות ביום העצמאות, אולם, יום קודם לכן, בערב יום הזיכרון, הייתי בטקס יום הזיכרון האלטרנטיבי במועדון הגדה השמאלית בתל - אביב, שהייתי בין מארגניו; ושם, אכן קראתי משיריי לזכר קורבנות משני הצדדים.
[ליצירה]
לנמישה!
לידיעתך! דברייך, על כך, שכאילו, לא אני מחבר את שיריי, אלא תוכנת מחשב עושה זאת במקומי, זאת השמצה ועלילת דם! חוץ מזה, אינני מוציא לאור.
[ליצירה]
[ליצירה]
אכן!
מדובר במילה ארמית, שנכנסה גם לשפה העברית ושמשה בה, בעיקר בימי המשנה והתלמוד.
לכן, על אף שמדובר במילה ארמית, היא בכל זאת מהווה חלק מעברית.
[ליצירה]
רק להזכירך
כי לא דיברתי על משה רבינו (כמה שידוע לי, משה רבינו לא היה אלהים בעצמו); דברתי על אלהים בעצמו ובכבודו. ודת ישראל, בדיוק כמו כל דת (לפחות, במתכונתה המסורתית), הנה הונאה. ויהדות, יותר מכל דת אחרת, הצטיינה בבדלנות. עכשיו, למה קשרתי בין בדלנות לשנאת זרים? כיוון שיהדות, להבדיל מדתות אחרות, איננה דת עולמית, אלא לאומית במובן המצומצם ביותר של המילה. לכן, דווקא ביהדות, יש לא מעט מהגזענות, וללא כל קשר לתנועת ההשכלה.
אתה יכול, גם לטעון, כי נאציזם בגרמניה, גם היה תוצאה של תנועת ההשכלה.
[ליצירה]
[ליצירה]
לגבי התקפתך על מאמרי
לידיעתך, תמוז, יותר מדויק להגיד, לא היה אל בבלי, אלא, אל ממקור בבלי, בדיוק, כמו חלק מאלי יוון העתיקה, היה ממוצא פריגי ומזרחי אחר. מאז כנענים הופיעו על במת ההיסטוריה, הם אימצו לעצמם כל מיני השפעות מהסביבה, כולל מבבל. ובכן, תמוז נעשה גם אל כנעני, והנה, ראייה: בימי קדם, בארץ היה נהוג חג דתי-כנעני לכבודו של תמוז, שהיה קשור בחקלאות וממנו למעשה, התפתח, מה שמוכר לנו היום, כחג השבועות.
לגבי ערבים. אז א)לפי המקרא, ערבים התחילו להתיישב בארץ ובחצי-אי סיני, כבר במאות ה-ט'-ח' הספירה. חוץ מזה, לא טענתי במאמרי הנ"ל, כי מקורם מהארץ; אולם, לא מוטל בספק, שחלק גדול מהפלסטינים וערביי ישראל ד'היום, הנם צאציהם של עמים קדומים שחיו באיזור.
בברכה! שמואל