ולפעמים זה גם ממש מסובך להגיע אל הדרך שאמורה לפתור את כל ההסתבכויות.
עושים רונדלים ומבזבזים את הזמן כדי למצוא את הכניסה אל הכביש שאמור לחסוך את הזמן היקר שלא יתבזבז...
אבל אני לא נוהג, חס ושלום!
פשוט הנסיעה הזו בכביש 57 או 59 היתה כזו ארוכה ולא נגמרת, והקטע הזה, שהוא חלק משיר, נכתב כאנטיתזה לקטע שכתבתי בשלב מוקםד יותר בנסיעה, על זרימתה בכביש 2.
ובימינו אנו, פונים מכביש 70 מזרחה, המון מזרחה, ומכביש 66 מערבה, המון מערבה, עד מחלף עירון, ובדרך תוהים למה אילנה דיין פוחדת לנסוע שם.
רן,
אחד שאוהב את כביש 6,
וששמח שגרם לחיוכים.
לא, אני בכלל לא נוהג!
לא לומד נהיגה, לא זקוק לרישיון עכשיו.
יש קטע נעים בכביש אחת, שהמנורות נראות כמו מסלול של רכבת הרים, בעלייתן וירידתן עם תוואי הכביש מעלה ומטה.
דווקא תהיתי פעם כמה עלתה כל מנורה בכביש 6.
[ליצירה]
ולפעמים זה גם ממש מסובך להגיע אל הדרך שאמורה לפתור את כל ההסתבכויות.
עושים רונדלים ומבזבזים את הזמן כדי למצוא את הכניסה אל הכביש שאמור לחסוך את הזמן היקר שלא יתבזבז...
[ליצירה]
---
אבל אני לא נוהג, חס ושלום!
פשוט הנסיעה הזו בכביש 57 או 59 היתה כזו ארוכה ולא נגמרת, והקטע הזה, שהוא חלק משיר, נכתב כאנטיתזה לקטע שכתבתי בשלב מוקםד יותר בנסיעה, על זרימתה בכביש 2.
ובימינו אנו, פונים מכביש 70 מזרחה, המון מזרחה, ומכביש 66 מערבה, המון מערבה, עד מחלף עירון, ובדרך תוהים למה אילנה דיין פוחדת לנסוע שם.
רן,
אחד שאוהב את כביש 6,
וששמח שגרם לחיוכים.
[ליצירה]
---
לא, אני בכלל לא נוהג!
לא לומד נהיגה, לא זקוק לרישיון עכשיו.
יש קטע נעים בכביש אחת, שהמנורות נראות כמו מסלול של רכבת הרים, בעלייתן וירידתן עם תוואי הכביש מעלה ומטה.
דווקא תהיתי פעם כמה עלתה כל מנורה בכביש 6.
[ליצירה]
---
נוסטלגי.
ולמען האמת, חיפשתי יצירה עם נקניקיות (מעשים של אחרישתיים בלילה), ודימוי הכרית לנקניקיה קצת.... מממ... דחה אותי.
ד"א, על כל כרית יש המון חרקים קטנים, קרדיות המיטה, שאוכלות את העור המת הנושר מאיתנו. כמו פשפשים, על כל כרית.
שינה עריבה.
(כדאי לעשות הגהה)
[ליצירה]
---
"על כן, אני חושב שהאמנות צריכה להתקיים לא לשם יופי עקר
וחסר מטרה כלשהי; חסרת שליחות ציבורית. אלא, על האמנות
להיות כלי להעברת מסרים שהאמן מאמין ודוגל בהם."
תיקונים לפי דעתי:
לא רק לשם יופי חסר מטרה ציבורית כלשהי, וכו'"
[ליצירה]
-
לא אהבתי.
לא שזה לא נחמד לראות איך לקחת את השיר המקורי ועשית ממנו סינתזה לימינו,
אבל הרעיון הזה, שאנחנו בוכים ונכנסים לפסימיות בגלל במצב הזה-
פשוט מבחיל אותי.
כי אסור להיות כפויי טובה. תשווה את המצב של היום ללפני 60 שנה, ללפני 200 שנה. לכל הסיפורים האלו על היהודים שהשליט גזר עליהם ככה וככה...
ועכשיו יש לנו מדינה, הגאולה מתחילה.
וואוו.
ואתה בא עם השיר הזה ומביא פסימיות.
מצטער.
עם ישראל חי.
תגובות