אין קיצורי-דרך
אל קיצורי הדרך.
(נכתב בדרך למחלף ניצני עוז, בשעה ששם התחיל הכביש)
רן *
-
"La vida es del color del que yo quiera verla..."
(החיים יהיו בצבע שבו אני ארצה לראות אותם)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] חכם... שנון... ***** [ליצירה]
- [ליצירה] ולפעמים זה גם ממש מסובך להגיע אל הדרך שאמורה לפתור את כל ההסתבכויות. עושים רונדלים ומבזבזים את הזמן כדי למצוא את הכניסה אל הכביש שאמור לחסוך את הזמן היקר שלא יתבזבז... [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי מאד! [ליצירה]
- [ליצירה] --- אבל אני לא נוהג, חס ושלום! פשוט הנסיעה הזו בכביש 57 או 59 היתה כזו ארוכה ולא נגמרת, והקטע הזה, שהוא חלק משיר, נכתב כאנטיתזה לקטע שכתבתי בשלב מוקםד יותר בנסיעה, על זרימתה בכביש 2. ובימינו אנו, פונים מכביש 70 מזרחה, המון מזרחה, ומכביש 66 מערבה, המון מערבה, עד מחלף עירון, ובדרך תוהים למה אילנה דיין פוחדת לנסוע שם. רן, אחד שאוהב את כביש 6, וששמח שגרם לחיוכים. [ליצירה]
- [ליצירה] --- לא, אני בכלל לא נוהג! לא לומד נהיגה, לא זקוק לרישיון עכשיו. יש קטע נעים בכביש אחת, שהמנורות נראות כמו מסלול של רכבת הרים, בעלייתן וירידתן עם תוואי הכביש מעלה ומטה. דווקא תהיתי פעם כמה עלתה כל מנורה בכביש 6. [ליצירה]
- [ליצירה] --- אבל כשיש אור כללי, שנכלל בכל התחומים, שאי-אפשר להימלט ממנו, שמכוון, אין צורך בכל מיני מנורות קטנות. [ליצירה]
- [ליצירה] ]--- זה מתוק, המסרשבסוף, הנתינה המחוייכת הזו. לא הבנתי בוודאות אם המאורע שכיוונת אליו הוא החזקת נר הבדלה, אבל לא חשוב כל-כך. אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] --- כתוב בצורה ממש מעולה! (אבל אפשר לשפר קצת, מהבחינה הויזואלית, אולי הבדל בין התפילה לבין המחשבות) [ליצירה]
- [ליצירה] מתקרבת אולי (אולי אולי. רוב היום זה היה בטוח ועכשיו זה אולי. חבל.) אני אהיה שם מחר. (וסליחה על ניצול במת התגובות לשיר היפה הזה:) [ליצירה]
- [ליצירה] --- מה זה חילף ואווי? [ליצירה]
- [ליצירה] --- תודה על הביקורת החיובית. בנוגע למילה, אני לא חושב שיש בזה בעיה כשמדובר בציטוט שנועד להדגיש את השליליות בהתנהגות הזו בצורה חדה. מילה אחרת לא היתה מעבירה את האפקט, ואני לא רואה כלל פסול בציטוט. (מובן שמילים כאלו, או שמשמעותן היא כזו, לא מהוות חלק מהמילים היוצאות מפי) [ליצירה]
- [ליצירה] --- אה.... לכן התעלמתי מכל השיר, שפתאום ניתץ את מה שחשבתי שעולה מהשורה הראשונה, והסתכלתי עליה כפי שראיתי אותו מלכתחילה. [אבל אהבתי את מה שהבנת מ'אוכל את השקט. מתקיים.'] [ליצירה]
- [ליצירה] --- ואני מצאתי לי פינה שוממה בכינרת, רחוקה מאחד החניונים, מוסתרת ע"י בניינים עתיקים וצמחים סוררים ; פינה קצת מלוכלכת, שכוחה, ופסעתי פנימה, אל הקור, כשגרביי וסנדליי נרטבות וכפות רגלי קופאות, ונטמעתי פנימה, בתוך השקט הרועם הזה, שיודע לתת ולהחכים. [ליצירה]
- [ליצירה] --- אהבתי. (אבל אולי כדאי להחזיר את זה לסיווג שירה?) [ליצירה]
- [ליצירה] --- זה כתוב יפה מאוד (אהבתי את הדימוי של בית-המקדש הנסוג), אבל אני לא מסכים. העובדה כי ירושלים עברה כיבושים ומחלמות רבות במהלך שנות קיומה לא מעידה על רוע הטמון בה, כי אם על טוב. העובדה שיש מריבה ומחלוקת על חפץ מסויים לא מחייבת הסתכלות שטחית על שני הצדדים שרבים, אלא הסתכלות מורכבת של חיפוש הצדק. ולכן, ירושלים לא יכולה להיות העדות לכך שמעולםלא התקדמנו. ממש ההיפך. [ליצירה]
תגובות