אמ......
אני מאוד משתדל. אני חושב שההשפעה של חשיבת ה'מה יגידו' עלינו היא גדולה מדי, והרבה חיינו מותווה בגלל דברים חיצוניים לנו ולא מתוכנו.
אבל מהבחינה המעשית, אני לא 100% עושה דברים לא בגלל החברה. חבר שלי אומר ש-95%...
כתבתי את זה בלשון עתיד. זה גם אומר משהו (מהרהר).
פשטות בכל מחיר, יצאה מהאופנה ברגע שהפוסטמודרניזם פשה בכל, כולם יחפים ואם זאת כולם נעולים באותם סכימות. וחבל.
מכיוון והמוטיב היחף חוזר ביצירות שלך, ברור שזאת לא מטאפורה, או משל, ולכן לא ברור המעבר מהרגליים שלך לשמיים. ממתי שבילים מסתירים את השמיים?
לא ברור, ולא ברורה כלל את מי זה אמר לעניין.
אין ספק- הסנדלר הולך יחף,
י.ז
אני חושב שבשתי השורות הראשונות מסתתרת אמירה תת-מודעת.
לפעמים ההולכים בשבילים אחרים עושים זאת לא מפני שבו תטבנה רגליהם ללכת, אולי בשביל של כולם גם תטבנה רגלי ללכת אבל:
לא אלך בו ולו רק מפני שיש בו צעדי רגליים.
אחרי כן מגיע כמובן הסבר שהשביל החלופי שבחרתי בו הוא הטוב ביותר בשבילי...
לא יודעת עד כמה זה לא מודע. יכול להיות שזה לא מודע. אבל אני בהחלט מסכימה איתך. מכל האווירה של השיר ה'צעקני', קריאת האינדיבידואליסט - קריאה, מניפסט צעקני, אני לא אלך בשביל - רק בגלל שמישהו צעד שם קודם. אהיה אינדיבידואליסט - אשליט זאת על עצמי. לא אעשה משהו שמישהו עשה מקודם. חייב לחדש.
אבל לא תמיד זה טוב לחדש. לפעמים עדיף ללכת בדרך בה כולם הולכים.
לא חייבים לדרוך על העקבות של הקודמים. אפשר לחדש גם בשבילים הקיימים.
[ליצירה]
יחף אך?
עדין הולך בדרך תורת ד'...
אינדבדואל בתוך התורה...
כש"בתורת ד'" חפצך...
היא תיהפך ל"ובתורתו יהגה יומם ולילה..."
תורתך....
בהצלחה אחי...
[ליצירה]
---
אמ......
אני מאוד משתדל. אני חושב שההשפעה של חשיבת ה'מה יגידו' עלינו היא גדולה מדי, והרבה חיינו מותווה בגלל דברים חיצוניים לנו ולא מתוכנו.
אבל מהבחינה המעשית, אני לא 100% עושה דברים לא בגלל החברה. חבר שלי אומר ש-95%...
כתבתי את זה בלשון עתיד. זה גם אומר משהו (מהרהר).
[ליצירה]
---
אצל האורתודוכסים אחוזי ההתבוללות נמוכים.
לדתי בחו"ל בד"כ קיים גם האידיאל של ארץ-ישראל ויישוב בה, והוא מקבל את האמת.
אני לא רואה למה חילוני, כחילוני מוחלט, כאתאיסט, עדיף עליו.
[ליצירה]
[ליצירה]
--------------------------------
הייתי שולח את זה למישהי לקרוא.
אבל לא.
[ליצירה]
---
התכוונתי: לא לראות את הנורמה בפוסלת המחשבה העצמאית ומשטיחתה, ומביאה לבחירת הדרך ללא בחירה.
ואם זו הדרכה כללית, יש בזה כשל לוגי, כיוון שאז זו הנורמה ואין נורמות אחרות.
אבל אני עייף עכשיו, נראה לי.
(לשם שינוי? גילויי חיבה? איזה יופי.)
[ליצירה]
---
אני לא מסכים.
ההסתכלות על החיים כתור למוות היא שלילית ושגויה מיסודה
אבל את המסר, המבקר את האנשים על הבחירה שלהם לחיות חיים רעים, מלאי שנאה, שמקרבים את המוות, אני מעריך.
[ליצירה]
לא
החיוך שנולד לא גרם לו לפזז. זה לא חשוב, בעצם. הוא הרי מרגיש יותר טוב. הוא מחק.
ויותר לא אפרט, כי הכיף במסתורין.
(את לא מעיקה, זה נחמד)
ועדי, זה חיובי להיות שם. זה טוב להיות שם.
[ליצירה]
לדעתי, (בתגובה שלך לתגובה שלי)
בן-אדם צריך לעשות את הבחירות שמתאימות לו.
כרגע, כמו שנראה לי בעיניים של שביעיסט, אני לא אלך לישיבה שבה הגמרא תופסת מקום לימוד עיקרי. אולי אני אלך לרחובות. ולמה - כי אני לא מתחבר לזה ולא רוצה ללמוד את זה, ואני לא אעשה בחירה שאני לא שלם איתה.
(ייתכן מאוד שזה ישתנה, ייתכן גם שלא, זאת לא הנקודה)
הוא עשה בחירה שכרגע לא מתאימה לו (יכול להיות שבעתיד ילמד שאם הוא חיבר את עצמו למסגרת, האידיאל הוא לא לחרוג ממנה), ולדעתי, כמו שזה נראה, הוא טעה. כי יש דברים שהוא יתחבר אליהם יותר.
לעניות-דעתי, אם נאמר הוא היה מנגן בלילה בשדה במקום לישון, או מוותר על משהו רשות (השתתפות בהרצאה של רב על דיני ממונות, לדוגמה) כדי לנגן, אפשר היה לומר שהוא השכיל להבין את הדרך.
תגובות