[ליצירה]
לי קשה להנות מיצירות כאלו, גם אם הן כתובות טוב. אולי בגלל שאינני מבינה בשירה.
כואב נורא.
נורא.
בכיתי.
משום מה, בקריאות חוזרות, נדדו מחשבותי לקרקע גוש קטיף שנבתקה באכזריות.
מי ינחמנו.
[ליצירה]
על מה שיאמרו העולם - צ"ל על מה שיאמר העולם.
הרגש אכן חזק וברור, אבל המשלב נמוך מאוד וחבל. כשאת כותבת בתחביר כזה ובמשלב נמוך, נראה כאילו היה עדיף לכתוב את אותו דבר בלי הרווחים - כקטע רצוף.
המסקנה בסוף - גם אם נכונה, בלי קשר כרגע - ברורה מדי, וכתובה בצורה גלויה מאוד, מה שמקטין ומקהה אותה, לדעתי. ושוב, חבל.
[ליצירה]
איזה סיפור מצחיק!
הוויכוח בין אלישע ליוסף היסטרי, גם השימוש במושגים מעולם היידיש כמו "חתן-בחור" משעשע, בסיפור על ה"שידוך לבחור פסגאי" – צחקתי בקול רם.
הדרך שבה המרכזניקים משלבים דברי-תורה בתור הלצות, אם זה לגבי ה"לא ראינו" או לגבי "גזירה שאין הצבור יכול לעמוד בה" – מעלה זכרונות מסיפורי עגנון.
תודה רבה לך.
גרמת לי הנאה מרובה.
[ליצירה]
יודע תעלומות
אהבתי את ההדגשה של ביטויו הידוע של הרמב"ם "יודע תעלומות" בתחילת הלכות תשובה, ובכלל השיר מתאר נאמנה את הדחיפה לצאת מהטומאה, הקול הפנימי הקורא "שובו בנים שובבים".
[ליצירה]
פרק היסטרי!
הניתוח המדויק של מה שקורה בעולם ה"שו"ת" הוירטואלי, שבו אנשים שלא יודעים שום דבר עונים לשאלות מטופשות של נערים ונערות, שלא מכירים תלמידי חכמים לשאול אותם, ובמקום זה הם נאלצים לשאול בנט את האנשים שלא יודעים כלום - קולע למציאות.
(אני רואה שהסתבכתי בניתוח - מה שרציתי להגיד: "קלעת למטרה!!!")
ההתייחסות למרכזניקים מאוד ביקורתית, ובהחלט מובנת; והבהרת דעתו של הרב קוק - בצורה ברורה, בהחלט מוסיפה ערך לפרק.