[ליצירה]
פואטיקה במיטבה
אהבתי מאד את השיר, אהבתי את השם נועם, אהבתי שלא כמו שירי ערש בראשית הציונות היתה בהם פטריוטיות מוגזמת כמו: "למה זה יחרוש בלילה ואותי לא יישן.......אין חריש עמוק בלי נשק" או: "אחד היה טרף שני מת בחרב וזה שנותר את שמך לא זכר". אלה אינם שירי ערש. השיר שלך מזכיר קצת את: "עיפה בובה זהבה" אבל הרבה פואטי ממנו והרבה יותר עמוק. אם מישהו ילחין אותו נועם ודאי תשמח שישירו לה אותו ואולי גם לא תפחד מהחושך.
תן לנו עוד..... בהצלחה יורם
[ליצירה]
זה שיר מקסים שבמקסימים.
במקצב משהו לא מושלם. למשל: "למה תפחדי מהלא נודע" אם היה כתוב: "למה תִראי מהלא נודע: היה נשמע מקצב נעים יותר (לאוזני כמובן )
אבל 'תראי' אינה מילה בשימוש יומיומי או לילדים...
מקסים שבמקסימים השיר והרעיון. יש בו יופי שמתגבר על הכול. ואולי גם לחושך יש פדות.
[ליצירה]
אני ממש נהנית לראות יצירות שמורכבות מיצירות אחרות, זה איכשהו מצליח להכניס קצת מכל אחת מהן לתוך האחת החדשה.
(וזה שאני מכירה ואוהבת את כל השירים שציינת בכלל עזר)
רק לא הבנתי - מה הסיפור עם ה"ורד/מאיר"..
care to explain?
[ליצירה]
מאיר, אינך מפתיע אותי בכשרון הכתיבה שלך, אבל שיריך מפתיעים אותי כל פעם מחדש. זה שיר נפלא !
תמשיך כך אני אמשיך לקרוא להינות ולהגיב.
(הערה: אתה יכול להתעלם ממכתבי האישי שכתבתי לך. בכל אופן הערכתי לשיריך אינה קשורה לבקשתי במכתב אישי זה.)
[ליצירה]
[ליצירה]
מאיר שלום,
מזמן לא קראתי מפרי יצירתך.
פעם הרבית לכתוב, אבל לשיר אהבה רומנטי , רך ועדין, כזה עוד לא זכיתי ממך. מתברר שהחיים משתנים, וככל שמתבגרים נעשים יותר רומנטיים (בניגוד למה שנהוג לחשוב). תבורך ויישר כוח.
בא בימים
[ליצירה]
א.שרוט וכוו' בע"מ קראתי את תגובתך ונהניתי לראות עוד אדם האוהב את יצירותיו של אוסקר ווילד. ווילד לא היה מבשר תנועת האסתטיקה אולם הוא היה ממוביליה,חיבורו עם הצייר וויסלר נתן נופך מיוחד ואכן בהקדמתו לדוריאן גריי הוא תיאר שהטוב ביותר הוא היפה אולם ווילד זנח את תורת האסתטיקה והתקדם הלאה במציאת מניעים אחרים שבזמנו קראו לכך שחיתות מוסרית שבגינה נכנס לכלא באנגליה ולבסוף כתב את "הבלדה לכלא רדינג". בצעירותו ווילד סבל משיניים שחורות כתוצאה מטיפול בכספית,שיניים שהוא ניסה להסתיר אותם כשחייך(כספית היה טיפול נגד עגבת)כשהוא השתחרר מהכלא הוא סירב לכתוב יצירות למרות שנתנו לו והעניקו לו סכומי כסף רבים, החברה הוקיעה אותו והוא מצא את עצמו בודד ואלמוני בארופה תחת השם "סבסטיאן" הקדוש החביב על החברה ההומוסקסואלית, הוא השמין,האוזן שלו אשר נפגעה בכלא העלתה מוגלה ונסיך היופי לא נראה יותר כאסתטיקן מהלך, את הסיפור אוסקר כתבתי על שנותיו האחרונות.
לראייה אני ממליץ לך לקרוא את הביוגרפיה שנכתבה עליו, בלכ מקרה את אותו לילה ירושלמי העברתי באותה בדידות שהוא חש כשכל מכריו עזבו אותו, מלבד פרצוף אנושי אחד שראיתי,אם היצירה הזאת כתובה טוב ? זאת לא אדע אך אשתמש בציטוט של אוסקר ווילד ווילד : " אין טוב או רע יש מוצא חן בעיני או לא מוצא חן בעיני " אז זה כנראה לא מוצא חן בעינייך.לא נורא
יום טוב ושלום.
מאיר.
[ליצירה]
האמנם ליאורה?
זה אינו מסתיים ב"והם חיו באושר ועושר עד עצם היום הזה"
הם פשוט נסעו לפני שהספקתי לדבר איתם אישית.
ודווקא אני לא חושב שהם זוג טיפשי, הם פשוט ראו יותר מידי סרטים בשחור לבן
מצד שני האהבה איננה טיפשית במהותה?
[ליצירה]
נו זה נפלא..אז מה חדש ?
שיש תמיד קנאי קטן שצורם בקיומו וחושב שניתן לכתוב אחרת...תודה לאל שיש גם דילול אוכלוסיה..אבל הציפיה הורגת...אך כל עוד יש תקווה אזי הדומיה תנחת גם עליו במעין "מתנה של דוידנד"
במילים אחרות.."תתפגר שי"
שלך
מאיר