[ליצירה]
מצא לו את מקומו השיר שלך...
ישר אחרי "דרכה של אשה"
יום עמוס, מקרה כואב..
דברים המעיבים על הלב.
מחפשים דרך, מחפשים מוצא,
מחפשים מקום להתפרק..
משוועים לנחמה.
ומגיע אהוב במגע מנחם
גורם לכל הדברים
להתרוקן..
ןשבכל כבר ריק
והלב נקי..
נשאר הוא האהוב.....
ריקני.
[ליצירה]
בתש...
כאלה מחשבות?
תבושי!!!
טוב, לא נורא.. תזכרי שאנחנו תמיד פה בשבילך, ולא לחשוב מחשבות כאלה....
(ומה עם שזירת פרחים לחתונה?)
טוב, יומעולה ושופע אור!!!
[ליצירה]
מבט אחד אל בית הילדות
וברז סמוי נפתח מאי שם
שופע סיפורים ושירים
סכר שכחה נבקע לשניים
בשצף הזכרונות
רב השנים
וזרם שוצף לו
ממעיין העבר
אל חופי העתיד
[ליצירה]
הו, זה יפה, זה כתוב יפה.
הניסוח... מצמרר.
זה לא כל כך ברור, נשורה האחרונה, לא כזה הבנתי מה היא אומרת, שהשה מונח מתחתיו.
אשמח להסבר.
המשך לכתוב.
בתש
[ליצירה]
או, אמרתי לך שיש לך את זה....
הנה שיר סוף סוף שהוא לא על פוליטיקה, הוא לא מתלהם, ולא נכתב בעתיד.
כל הכבוד.
באמת שיר יפה, כנראה מהתקופה שבה עוד לא רכשת לעצמך את הסגנון..., תסלח לי, את הסגנון שיש לך עכשיו...
[ליצירה]
איה.
זה הצפורניים שלו ? כשהוא מוציא אותם החוצה בפרץ של אלימות (גם כלפי עצמו) או שהוא גילה פתאום שהוא חיה..
סתם.
הציור עצמו טוב, אבל איה! למה אנשים אוהבים לצייר דם?? דם זה כואב! למה אתה קורע לו ככה ת'בשר? מסכן! בטח כואב לו..
ועכשיו ברצינות-
הציור עצמו טוב. לא הרעיון- כי אם הציור(!!!) הוא מצוייר מעולה.למרות שהבעת הכאב לא מספיק בעוצמה(אני לא הייתי יודעת לצייר הבעת כאב יותר עוצמתית מזו, אבל..) זה נראה כאילו הוא סתם מפהק לכל היותר. היית צריך לתת לו כזו צווחה אדירה... מה זה הפיהוק השאנן הזה?!
אבל אתה לא חייב להתיחס לביקורת. (כי אם אני מבקרת מישהו בזה, אני מבקרת את עצמי, על זה שאני לא יודעת לצייר הבעות מספיק טוב..)
אז תמשיך לצייר, כי למרות כל הביקורת, ניכר עליך שאתה טוב בלצייר
(וסליחה אם אתה בת..כי פניתי אליך בזכר..)
[ליצירה]
וואוו!
למרות שהצוואר ארוך מדי והאוזן גדולה מדי...
הפנים.. הם מדהימות..
והיא כל כך נושמת את האויר.
והפנים העדינות.. והאור בלחיים...
הפרופורציות טובות.
והציור הזה הפעים אותי.
איך שאני אוהבת להתפעם מהציורים שלך!!
(הקטע של הצוואר והאוזן הפריע לי. אבל הפנים כמעט מחפות על זה.)
נהדר
נהדר.
כל הכבוד
המשיכי ליצור
בתש