דיק לוש
-
סתם אחת...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] איזה רעיון נהדר כך לכתוב שירה, בשקט נפשי כמו כן בצנעה. מאד נהנתי מהשיר ותרגיליו, בתקווה שעוד כמה ילכו אחריו. תודה לך: חיים [ליצירה]
- [ליצירה] בס"ד מה קרה היום? יותר מדי שירים מצחיקים... [ליצירה]
- [ליצירה] רעיון חמוד מאד...ויפה!! גרם לי לגחך על עצמי... שיחקת אותה! [ליצירה]
- [ליצירה] קונספירציה של העבמי"ם והשב"כ [ליצירה]
- [ליצירה] סיפור טוב. זו לא הפעם הראשונה אתה קורא בשם לדברים שאנשים עוטפים ובד"כ לא פותחים כל החיים. יישר כוח. [ליצירה]
- [ליצירה] , '? [ליצירה]
- [ליצירה] די שמואל, זה ברור ש העתיד עוד יבוא! וש השמש, קרנה יַך באֳרץ למה אתה חייב להזכיר לנו את בראשית? [ליצירה]
- [ליצירה] חברים, לא שמנו לב לעיקר. המוטיב הקבוע בשירת הירושלמי היא העימות בין טובים לרעים, בין יהודים לערבים, בין עשירים לעניים וכו' וכו'. המשותף לכולם הוא שכולם בני אדם. והנה, בשיר זה אנו עדים לציון דרך משמעותי ביותר בשירתו: המשורר אינו מעמת עוד אדם מול אדם, אלא אדם מול חיה. אין צורך לנחש למי היתרון המוסרי בעימות זה. גם לקורא שאינו נמנה על חוג המעריצים, הבקיאים בשירתו של ירושלמי, ברור וצפוי כי החלש פוליטית הוא החזק מוסרית. ובכן, עומדים אנו בפתחו של עידן חשוב, עידן של עליונות החיה על האדם. אשרנו שזכינו. מי יתן ולא ירחק היום ובתיבות הדואר שלנו ינחתו צווי פינוי. משאיות ואוטובוסים יסיעו אותנו למחסומים, ועדרי חיות ישתכנו בחדרים שלנו. אופס! נפלה הפלזמה.לא, הפיל לא אשם. הוא חייב לנער את אוזנו פעם בשעה. [ליצירה]
- [ליצירה] מי זו עולה מן המדבר, מקוטרת מור ולבונה... איזה שינוי! כמה הרבה מלים! איזו שקיפות! האין זאת אלא משום שהיא רואה ומעלימה? זהו, עכשיו אני הולכת ללמוד אותו. כי הוא יפה וראוי. [ליצירה]
- [ליצירה] בהשראת החרוז הסופי: כתוב טוב. כך גם אני הייתי רוצה לכתוב. [ליצירה]
- [ליצירה] שם בדוי, זו לא יצירה שמגיבים אחרי קריאה אחת. הפוך בה והפוך בה. לא ראית שזה סיפור אהבה דק מן הדק? כמו שאמרה המגיבה שלפניך - "כבושם" וגו'. [ליצירה]
- [ליצירה] מסכימה אתך. כל חוכמת האנוש היא תעתוע ואחיזת עיניים. רק תורת ישראל לנצח עומדת על תלה. [ליצירה]
- [ליצירה] מה שיפה בשבועה הזו, שהיא יכולה להאמר גם ביום חופתו וגם ביום חופתה... [ליצירה]
- [ליצירה] זה משל? [ליצירה]
תגובות