[ליצירה]
בטח שזה לא על גוש קטיף, מה פתאום. זה סתם יצירה אקראית על בכיו של מי שנעזב ונעקר ונותר ריק, ריק כל כך ואבוד, וכל כך מתגעגע הביתה, ועל כמיהתו אל הים.
[ליצירה]
כמה יופי.
הנשימה העצורה שמשתחררת לקראת המילה הראשונה, וכל מה שנאמר לפניה.
הכנות ללא פשרות.
הנועזות שלא זקוקה להפקרות.
והכתיבה, הכתיבה - ללא מתום.
איזה מזל שעלתה לי באקראית.
[ליצירה]
זהירות!
ירושלמי, אתה מתחיל להיות מסוכן. "בדמם של העשירים" תבנה את עתיד ילדינו? שאלת את ההורים של הילדים אם הם מסכימים?
או שהשורה הזו היא לא שלך וסתם השתרבבה לך?
תגובות