דיק לוש
-
סתם אחת...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] איזה רעיון נהדר כך לכתוב שירה, בשקט נפשי כמו כן בצנעה. מאד נהנתי מהשיר ותרגיליו, בתקווה שעוד כמה ילכו אחריו. תודה לך: חיים [ליצירה]
- [ליצירה] בס"ד מה קרה היום? יותר מדי שירים מצחיקים... [ליצירה]
- [ליצירה] רעיון חמוד מאד...ויפה!! גרם לי לגחך על עצמי... שיחקת אותה! [ליצירה]
- [ליצירה] קונספירציה של העבמי"ם והשב"כ [ליצירה]
- [ליצירה] ועוד איך צודק טל. ממש לא חסרות דוגמאות. וחוץ מזה, ירושלמי, אתה משאיר לערפאת את הפרס נובל לשלום? אבין אותך אם תשאיר לו. גם השקיע המון מאמצים וגם השלום כבר כאן, לא? [ליצירה]
- [ליצירה] או שאני נבערת מלהבין, או שמדובר במשהו כל כך פרטי וחד פעמי, שאין לי סיכוי. אז איך זה שאני מתרשמת עמוקות? [ליצירה]
- [ליצירה] מסר חד וקשה, אבל כן ואמיץ. (וגם מסביר את שם המשתמש.) לא ראיתי פה "ציבור" אלא יותר אוסף של "תינוקות שנשבו", שאולי יכולים לראות בדברים תוכחה ואפילו האשמה, אבל אני שומעת יותר זעקה, תחינה ואפילו פליאה. [ליצירה]
- [ליצירה] טוב! [ליצירה]
- [ליצירה] מלהיב. וגם משמח. איזה יופי. ממש תיאור פלסטי לספונטניות של ילדה. אהבתי. מאד. [ליצירה]
- [ליצירה] נכון עומר. אף שורה אינה שלי, רק הדבק שביניהן. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] כמה יופי. הנשימה העצורה שמשתחררת לקראת המילה הראשונה, וכל מה שנאמר לפניה. הכנות ללא פשרות. הנועזות שלא זקוקה להפקרות. והכתיבה, הכתיבה - ללא מתום. איזה מזל שעלתה לי באקראית. [ליצירה]
- [ליצירה] תיאור מרשים של מאבק בין תנועה אובססיבית ובין הרצון להתמיד בחוסר תנועה. זה, אם הבנתי נכון. מעבר לכך, אפשר לראות בשיר הזה המשך התגבשות של כיוון וסגנון אישיים יפים. בהצלחה. [ליצירה]
- [ליצירה] נטולי הבינה מעוררים רחמים, אבל הם לא יודעים זאת. איך יידעו? ומכיוון שאינם יודעים, מה איכפת להם? בכל זאת, מרחמים עליהם. למה? כי הם מעוררים רחמים. [ליצירה]
- [ליצירה] אם יש את נפשך לדעת את המעין ממנו שאבו אחיך העקורים ואחיהם המזדהים - יש אמנים שיודעים לעשות אמנות מחמרי הגלם האלה. למה לא לספק להם עד הדלת? [ליצירה]
תגובות