[ליצירה]
בתחילה לא הבנתי לגמרי; בכל קריאה הובהר לי עוד משהו, ועכשו אני מבינה עד כמה השיר הזה נפלא. שיר שאפשר ללמוד לאט לאט הוא כבר משהו מיוחד. הסיום חזק ומטלטל מאד, הרעיון נוגע ללב, נכון ועצוב, מובע בצורה נהדרת - כל כך שקטה ונאה.
ידעתי שאני צריכה להכנס לשיר שלך!
תודה, תודה רבה.
[ליצירה]
סיפור אמיתי, נכון? יישר כח על פועלך, אבל הכתיבה מתארת יותר מדי כל מה שהיה, וזה לא הכי מענין לשמוע "קמתי, אכלתי" וכו'. חסר לי פן יותר ספרותי. הצלחתי להבהיר את עצמי?...
בכל אופן - כל הכבוד על השמירה על ארצנו.
[ליצירה]
וואו, איזה יופי. סיום מרגש.
את יודעת לכתוב, אבל הדימויים הדי-רגילים בהתחלה הפריעו לי (לא עד כדי כך שאפסיק לקרוא). כשאתה קורא משפטים שברור לך ששמעת כמוהם בהרבה מקומות ("הרוח המלטפת, שמש הפז" וכדו'), אתה לא מתעמק ולא מדמין את פרושם, על אף שהוא יכול להיות מאד יפה. כך אצלי לפחות. לכן הראה לי שאפילו את אותם צלילים ומראות כדאי להביע במילים מקוריות יותר, מענינות, שהעין נתפסת עליהם והמוח צריך ממש להבינם.
אבל את ההערה הזו אני לא אומרת על השורות "קולות המרעה העולה מן העמק" ו"רשרוש התבואה הנחה ברוח". הם טובים יותר, גורמים לעצור בהם לרגע.
תודה
תגובות