הקור
החורף
מאחור
בעורף
הסביב
נמלא
באביב
נפלא
מועד
קרב
מתעודד
הלב
שמחה
נאחל
ברכה
לישראל
דעה גלעדי
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ברכה מצויינת וקלילה [ליצירה]
- [ליצירה] קצר ויפה [ליצירה]
- [ליצירה] נחמד מאוד, אך קצת חסר ממשות (אולי בגלל גודל האותיות...) המשחק של מילה אחת לכל שורה מוצלח, אך הוא נעשה בעצם לעיקר השיר, כי התוכן לא כל כך מענין, לדעתי. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה שהגדלת את האותיות, עכשיו לפחות אפשר לקרוא... [ליצירה]
- [ליצירה] יפה! יש לך יכולת טובה, אבל... לדעתי היה יותר טוב אם היית מקצרת את הקטע, וכמו כן מבדילה בין הדברים היותר גשמיים ומפורטים ("לעבור מתחנה לתחנה ולא למצוא שום שיר שאני אוהבת", "להפיל משהו ולשבור אותו", "צלילי שעון מעורר"), לבין הפחות גשמיים והיותר כלליים ("להיות מודעת לכל דבר קטן", לחזור לשגרה", "לאבד את התמימות"). יש לי הצעה: אולי תנסי לכתוב קטע חדש, רק עם סוג מן השניים? אשמח לקוראו! [ליצירה]
- [ליצירה] זה נראה לי חזק, נחוש, ונובע מבפנים. כתוב טוב. לא הבנתי מה זה "חמשוש", וזו נראית לי מילה שלא מתאימה לסגנון. [ליצירה]
- [ליצירה] כתבתי לך תגובה מאד קצרה, והגיע הזמן להרחיב קצת: רואים שממש הרגשת את כל התיאורים (כדור אש, נקודה וכו'), ולכן הם מעבירים את התחושה במדויק. אני מעבירה בראש את הדימוי וממש מצליחה להבין, לזהות ולהזדהות. להגיד - וואי, זה באמת ככה, בדיוק! יש המון קטעם חזקים בשיר - האמת שכמעט כל בית היה יכול להיות סיום מבחינה זו. העושר הלשוני גורם שתכתבי ממש במדויק, ותענוג לקרוא את זה. (הפריע לי קצת שהרבה בתים הלחילו בו"ו החיבור.) התיאור האיטי של השלבים מחבר לאט לאט ומגביר את עוצמת התהליך של התפילה. צריך לחשוב על השיר הזה (במיוחד על הרגיעה והאושר שבסוף) כשמתפללים... [ליצירה]
- [ליצירה] וואו, מרשים ביותר. נאני דוקא נהניתי מההסבר... מלכתחילה, לפני שקראתיו, לא הייתי בטוחה אם זה צילום או ציור. [ליצירה]
- [ליצירה] כל הכבוד על מחשבה בכיוון הנכון, על האומץ ללכת עם האמת. יש המון מקומות שבהם ישמחו לעזור לך ("ראש יהודי" למשל), והמון אנשים שישמחו לדבר. העיקר - על תתיאשי; בהתחלה קשה אבל האור כל כך גדול, כל כך אמיתי וממלא, שהכל שווה. בהצלחה וכל טוב! [ליצירה]
- [ליצירה] מחנות השמדה?! [ליצירה]
- [ליצירה] הרעיון מדהים וחזק. אהבתי. אבל... הייתי משנה את מה שכתוב בסוגריים: מורידה את האמירות על "כל מי שרסן, ש'הנהיג' מאבק...", כי - למרות שגם אני ממש לא מסכימה עם דרך פעולתם - אין מה להשוות בין המגרשים ובינם, וכמובן לא בינם ובין עמלק. כן הייתי מחזקת ומחריפה את האמירות על המגרשים. בוחרת משפטים יותר מזעזעים. כאמור, הרעיון עצמו חזק מאד מאד. [ליצירה]
- [ליצירה] מצמרר, חזק. הייתי מצמצמת את הקטע על המגורשים למשפט אחד אחרון וחזק הרבה יותר. זה שהנושא מתפרש על עשר שורות מפריע, לדעתי. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו, איזה יופי. סיום מרגש. את יודעת לכתוב, אבל הדימויים הדי-רגילים בהתחלה הפריעו לי (לא עד כדי כך שאפסיק לקרוא). כשאתה קורא משפטים שברור לך ששמעת כמוהם בהרבה מקומות ("הרוח המלטפת, שמש הפז" וכדו'), אתה לא מתעמק ולא מדמין את פרושם, על אף שהוא יכול להיות מאד יפה. כך אצלי לפחות. לכן הראה לי שאפילו את אותם צלילים ומראות כדאי להביע במילים מקוריות יותר, מענינות, שהעין נתפסת עליהם והמוח צריך ממש להבינם. אבל את ההערה הזו אני לא אומרת על השורות "קולות המרעה העולה מן העמק" ו"רשרוש התבואה הנחה ברוח". הם טובים יותר, גורמים לעצור בהם לרגע. תודה [ליצירה]
- [ליצירה] כתוב חמוד, קליל וסימפטי. הסוף צריך להיות קצת יותר מצחיק ומפתיע לדעתי. הסוף בעצם אומר שלמרות שלא בא לו להמשיך לטפל הוא נשאר לשרת אותם,לא? חוצמזה, אולי כדאי שהמילה האחרונה של הבית הראשון תהיה "קליט"... זה הרבה יותר חרוז ל"תחליט", וממש מתבקש. סליחה על ההתערבות... ותודה. [ליצירה]
תגובות