"ואהבתי את שתיהן אלי
זו שלי הייתה וזו שלי..
ככה באו לי צרות טובות
שתיים הן ולא יודעות
זו על זו וזו על זו.."
(אינשטיין, אי שם...)
ולמרות "ההבהרה" שלך,רק עצם הרעיון מעביר בי צמרמורת...בנים....
[ליצירה]
"ואהבתי את שתיהן אלי
זו שלי הייתה וזו שלי..
ככה באו לי צרות טובות
שתיים הן ולא יודעות
זו על זו וזו על זו.."
(אינשטיין, אי שם...)
ולמרות "ההבהרה" שלך,רק עצם הרעיון מעביר בי צמרמורת...בנים....
[ליצירה]
לפעמים ההתנתקות פותחת דף חדש, חדש יותר, חלק יותר, ברור יותר. את הדף ה"מנותק" תוכלי לשמור תחת עטיפת יומנך, מאחור או לזרקו. או אולי לעשות ממנו מטוס?
[ליצירה]
[ליצירה]
תורידי הרבה סימני שאלה. עניין של פישוק. אה, פיסוק.
[ליצירה]
יש ויש. אני מכיר אנשים שכותבים כל כך הרבה וכל יצירה שלהם היא פנינה. אני מדבר על כתיבה ברמה גבוהה שמתפרסמת בעיתונים מובחרים וכאלה שלא "מספיקים" להגיע לשם.
אני מסכים ששיר, טוב לו שיתבשל, אך לא כולם. יש כאלה ששירם מושלם עם סיום כתיבתם וכל נגיעה- מיותרת. אין לאלץ "להבשיל" יצירות. אין זו חובה.
מכיון שהדברים נאמרים בדף היצירה שלי, אוסיף ואומר שלא יודע לאן לקחת את הדברים שנאמרו כאן, כלומר, האם ניסיתם לומר שאני מפרסם יותר מידי ולכן, ע"פ התיאוריה שלכם, כך הם גם נראים, או משהו אחר. אני כרגע בחרתי לא לקחת באופן אישי. אם תרצו שאקח- תגידו לי (לא אעלב).
יש אנשים שעולמם הפנימי כל כך עשיר שאין הם יכולים "להתאפק" ולשמור יצירות בפנים. להבדיל ממערכת העיכול, גם שם- אם מתאפקים- תהיה עצירות. יש לשחרר. ולשחרר נכון. (אין אני מעיד על עצמי ככזה).
אשמח להמשך...
תגובות