קניתי ספר
שירים
את יודעת
בין דפים
צהובים מצאתי
נפשי
בין מילה, למשפט
וכותרת
מישהו אחר
כתב
הדברים וכתב
אותי
ואותך
ומתוך מעמקים
דלה רגשותינו
וביטא בדיוק
מצמרר
את כל היופי
הזה
שכלל לא ניתן
לביטוי...
[ליצירה]
מסר- זה היה ועודנו- מקסים, תמים, מתוק ועדין.
חשבתי שפשר עוד ללטש, הנה רעיון שלי לעריכה מחודשת, וזו רק הצעת הגשה:
ישבתי לכתוב לך
שיר
פרטי, בלעדי, רק של שנינו,
שאף אחד לא מבין
מלבדך ומלבדי,
מלבדנו.
כאשר סיימתי
ניגן לי אותו שיר
את נעימת חיינו,
אבל את לא שמעת את צלילו...
אז כתבתי כאן,
מילים שכולם יבינו
והם לא יהיו עוד- רק שלנו
עדיף,
כך נדמה,
שנישאר
רק אנחנו שנינו
את ואני
ונבין זה את זו,
בלי שיר.
[ליצירה]
זה כואב. מחזקת מכאן. . .
דע, שדווקא מהשבר הגדול שנראה קשה מנשוא, אדם מגלה נפלאות על עצמו, תעצומות נפש שלא ידע שקיימות בו וקרבה אמיתית ותומכת של משפחה וחברים. וה' הטוב והרחמן, מכוון הכל לטובה ובעזרתו יתברך תמצא שלווה, בטחון, אהבה ושמחה. בקלות וללא צער, בנועם וללא סערות מטלטלות.
שא ברכה והיה בטוב כל הימים!
איה :)
[ליצירה]
הרגשתי שחיתוך השורות ו"הדבקת" מילה לזו שאחריה- במקום לזו שלפניה- כפי שהיה ראוי, נותנת עוד איזה ערך מוסף, או- עניין לשיר...
משחקי מילים וביטויים, נטישת המסגרת הנוקשה של הכתיבה...
אבל- קטונתי!!!
[ליצירה]
מצויין- כתיבה נפלאה (וממך יהונתן לא ציפיתי לפחות!) משחק המילים עשיר, מגוון, מתוחכם ויפה. התכנים ואופן שזירתם - פשוט משובח!
[ליצירה]
[ליצירה]
האמת, לא הבנתי את המבנה וגם לא את הניגוד בבית האחרון, שנפתח ב-אך....
יש ניסוחים יפים וניכר שהשיר נכתב ממקום של רגש , ערגה, אולי איזה געגוע, אולי אכזבה...
דרוש ליטוש ומיקוד, לעניות דעתי.
תגובות