אם נניח אהבה
נניח אותה
לרגע
אם נניח אהבה
קיימת
אמיתית, פועמת.
אם נניח אהבה
נניח שהיא שלנו,
נניח אנחנו אוהבים
נניח שאותנו.
האם נוכל להניח אהבה
בצד,
להמשיך בחיינו?
או שמא-
לו נניח אהבה,
לא נוכל לה בלעדינו?
כלנית אבן
-
בת 30. סטודנטית לתואר שני. גרה במרכז הארץ בשכירות.
כותבת את עצמי לדעת מאז שאחזתי בכלי כתיבה לראשונה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אכן, לא בקטיגוריה של משפט אחד, אבל וואו. איזו נקודה למחשבה. שיחקת אותה! [ליצירה]
- [ליצירה] אכן פרגים it takes one to know one [ליצירה]
- [ליצירה] שמואל, לא יודעת, לא קראתי את שיריך האחרונים, או הראשונים (אם כי שמעתי עליהם באריכות משועשעת). סתם עצה לי אליך: אולי פשוט תגיד נגד מי אתה מתקומם, על מה קמה הצעקה, מה אוכל אותך. אולי אם פשוט תהין לקרוא לילד בשמו, בלי לנסות להיות אצ"ג או סולז'ניצין (להבדיל אלף אלפי הבדלות, במטותא), אולי אז תקבל ביקורות יותר אוהדות לשיריך, שברור שהם נכתבים בדם ליבך. [ליצירה]
- [ליצירה] מה קורה עם הברווזים היום? [ליצירה]
- [ליצירה] איזו שפה..!!! אני מניחה שצריך להכיר אנשים כאלה, לא רק מפולניה דווקא, אבל הם בפירוש צריכים היו לחיות את מירב ימיהם במאה הקודמת. מצחיק אותי השימוש שעשית לריבוי של אווה מריה. מריה ברבים זה מריות, סתם כי זה קיבל מעין אסמכתא שכזו בלשון המדוברת, אבל אוות? טוב, הצחיק אותי קלות. אגב, זה היחס הזה לקאסיקה שאת בעצם מדברת עליו בשיר. יחס שאולי קיים גם אצל אנשים "משלנו" היום. זה פשוט נראה לנו שונה כי אנחנו כל כך רחוקים מהקלאסיקה הזו, אנחנו "מודרנים". אנחנו לא מתחברים לשום קלאסיקה משום סוג.. אגב, אם יש לך באמת שכן כזה ואת באמת עושה לו טיפולים, אז בעדינות. אנשים כאלה צריך לשמר עד כמה שניתן. [ליצירה]
- [ליצירה] מילה אחרי מילה, שיר אחרי שיר, אתה נוגע בי. כל כך. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה.. |אייקון של חיוך מבוייש מעט| [ליצירה]
- [ליצירה] נו, בבקשה! אם כבר יוצרים מסגרות וסטריאוטיפים אז עד הסוף. well done! אהבתי ביותר. [ליצירה]
- [ליצירה] זה אכן מאוד עצוב, הרעיון של אבנר הלך ללא שוב. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו. יפה. מתנגן. רק הערב קטנטונת: תצטחצח. [ליצירה]
תגובות