אם נניח אהבה
נניח אותה
לרגע
אם נניח אהבה
קיימת
אמיתית, פועמת.
אם נניח אהבה
נניח שהיא שלנו,
נניח אנחנו אוהבים
נניח שאותנו.
האם נוכל להניח אהבה
בצד,
להמשיך בחיינו?
או שמא-
לו נניח אהבה,
לא נוכל לה בלעדינו?
כלנית אבן
-
בת 30. סטודנטית לתואר שני. גרה במרכז הארץ בשכירות.
כותבת את עצמי לדעת מאז שאחזתי בכלי כתיבה לראשונה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מאחלת לך שתזכה להשאיר את המעיל בארון ולהוציא ממנו את עצמך. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו. ענק. שתראה ימים אופטימיים יותר.. [ליצירה]
- [ליצירה] הלוואי שאלה היו השירים שאני הייתי כותבת כשהייתי (אם בכלל יכולתי להיות) באמת אני. אלא שלי זה בא כל כך במאמצים, וכל כך בקושי עד שכמעט ולא בא בכלל ואם כבר יש, אז להביע את זה בכזה שיר, ובכאלה מילים, כמעט בלתי אפשרי לי. אשריך שזכית! [ליצירה]
- [ליצירה] במילה אחת - וואו. בכמה מילים - שימחתני. מאוד מאוד יפה ומיוחד. [ליצירה]
- [ליצירה] יש פה איזה רעיון מעניין שמובע בדרך מאוד מוזרה. הסיפור (או המונולוג, אם את מתעקשת) מתחיל בצורה מסויימת ומדבר על משהו אחד, בצורה רצינית וסיפורית וכתובה היטב. ואז פתאום זה נהיה היתולי כזה, ולא ממש ברור וקצת מאבד את הפואנטה, שאני חושבת שהיית מצליחה להעביר יותר טוב אם היית מנסחת אחרת את הפסקה השניה. כי בפירוש יש לך את הכישרון הזה לכתוב טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] נראה כבדיחה שכזו, אבל נראה לי שכל כך הרבה פעמים זה בדיוק מה שהרגשתי, רק שלא ידעתי איך לתאר את זה.. שכוייך! [ליצירה]
- [ליצירה] מוזר לי שהכותרת והמשפט חד המה. נכון שזה משפט עתיק כאן, ונכון שקצת מוזר שאני נזכרת בשלוש וחצי בבוקר, שלוש שנים אחרי, להגיד. ככה זה כשאני על יצירה אקראית. עלית בגורל. עם זאת, משפט יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה רבה, חבר'ה שזכרתם אותי בכלל... [ליצירה]
- [ליצירה] מילה אחרי מילה, שיר אחרי שיר, אתה נוגע בי. כל כך. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] באה יקרה קבלי ממני חיבוק ענק. אני לא בטוחה שאני מבינה לגמרי את ההקשר של דבריך (למרות שאני מניחה שיש לי איזשהו שביב של הבנה..). את כותבת פשוט.. יפה. [ליצירה]
תגובות