אולי חשבתן
שהנה
בסוף
לא נשארה בה טיפת ציניות
והיא בוכה
בגלל הסוף.
בגלל הסוף
לא בכיתי.
בכיתי
כי הנה
כמעט שלא נשארה בי
טיפת אהבה משמעותית אליכן.
עדי .
-
אני אחלום לנצח...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] החלטתי - שכנוע. ממש. [ליצירה]
- [ליצירה] ושוב נשאלת השאלה, מה אתם חושבים שיפה יותר? ככה? או עם הרווחים הענקיים בין שורה לשורה? [ליצירה]
- [ליצירה] ...... נותן תחושה מופלאה של הכל וכלום, אויר, מים, מעולה. [ליצירה]
- [ליצירה] אה, אורי, משום מה כשאני נכנסתי, השורות היו באנטרים אקראיים ולא מובנים. התפלאתי, אורי עובר לשירה פוסט-מודרניסטית?! איפה מבנה הבתים המוכר, הישן והטוב? אבל בסדר, זה תוקן, והכל יופי טופי אחלה בחלה. שיר עצוב. [ליצירה]
- [ליצירה] :) מרשים לך.. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי, אוי, זה טוב ומשמח. מזל טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] כרוניקה של תשובה ידועה מראש- הכותרת, נראה לי- ממעיטה את השיר. ממעיטה את התפילה. או שלא הבנתי. [ליצירה]
- [ליצירה] איפה? איפה ראית אותו? גם אני רוצה.... [ליצירה]
- [ליצירה] קצת הפריע לי, שהוא קרא לה ביתי. וגם הסוף באמת קצת לא ברור. אבל רעיון חביב. [ליצירה]
- [ליצירה] ככה הייתי רוצה למות. (לא הלכתי והכל, ובכל זאת. זה המוות המושלם.) כל כך כל כך כל כך רומנטי. ועם זאת מקסים, נראה לי, גם בעידן הפוסט מודרניזם. זה יפה. מושלם, ככה. [ליצירה]
תגובות