הכי הכי
כשהקול שלך
בקול שקט, עמוק,
באוזניי.
יָפָה שלי..
כשידיךָ הגדולות
חזקות וחמות
מלטפות אותי.
הכי הכי
כשזיפי זקנך
שיומיים לא גולחו
משפשפים קלות את
לֶחיִי.
כשאתה שם איתי,
הכי הכי.
כלנית אבן
-
בת 30. סטודנטית לתואר שני. גרה במרכז הארץ בשכירות.
כותבת את עצמי לדעת מאז שאחזתי בכלי כתיבה לראשונה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] איכשהו נראה לי שגם הקב"ה וגם ר' נחמן לא בדיוק מעודדיםאנשים להיות מתים מבפנים. הנקודה היא שכדי להיות חיה מבפנים את צריכה להיות מספיק חזקה ולרצות לחיות, כי להתייאש כל אחד יכול, החכמה היא לדעת לצאת מהיאוש. [ליצירה]
- [ליצירה] שיואו, יש כלנית אחרת ואוהבים אותה.. כיף לה!! [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד. מעלה בי אסוציאציה אוטומטית של קו אוטובוס, משום מה. [ליצירה]
- [ליצירה] יש ימים שהייתי יכולה להישבע שעלי כתבת [ליצירה]
- [ליצירה] המשפט של הסוף קרע אותי מצחוק. סיפור זה לא, אולי בלוג משעשע. אבל קורע מצחוק זה כן. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה רבה, חבר'ה שזכרתם אותי בכלל... [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את השיר, אף כי עודני אוהבת את העיר. תל אביב. [ליצירה]
- [ליצירה] לך יפה ונוגע.... [ליצירה]
- [ליצירה] חוששתני שלא הבנתי דברים לאשורם ומאוד הייתי שמחה לקבל הסבר מניח את הדעת. ודווקא באתי כולי נרגשת לקרוא שיר חדש שלך. [ליצירה]
- [ליצירה] אוקיי, סיפור מוזר הייתי מוותרת על השימוש הנרחב בשורש "ז.נ.ה". וגם בשורש "ד.פ.ק". דווקא רעיון יפה לסיפור, ואפילו נותן פן קצת שונה של כל העניין הזה של אבידות ופיגועים (למרות שבאמת לא היה צורך להרחיב על ליה והקבוצה שלה, כאילו - מה הקשר ולמה ואיך זה מתקשר???). הוא פשוט כתוב בצורה קצת.. נאמר, אינפנטילית? כל המילים האלה שהכנסת לסיפור, קצת הורידו את רמתו בעיני. [ליצירה]
תגובות