הם עמדו ובכו
וספרו כמה שהיה
טוב לב, חכם, מקסים
והנער זעק
ופיו נמלא עפר
למה לא אמרתם זאת
כשעוד היה אפשר להציל.
ניצן ופרח
-
אני בן אדם. הפתעה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] כי מה זה היה עוזר? אז הוא היה יודע שהנפטר הוא אדם מדהים והכל, אבל האם באמת ניתן היה להציל? מה הקשר בין טוב ליבו של אדם לאורך חייו??? [ליצירה]
- [ליצירה] כל כך נכון... [ליצירה]
- [ליצירה] מעניין, אני קיבלתי את זה אחרת - חשבתי שהוא שם קץ לחייו (ואז יש משמעות ל"כשעוד אפשר היה להציל"... [ליצירה]
- [ליצירה] יפה. כלנית - אולי לא להציל את חייו, ולהאריכם, אבל להציל את איכותם. לגרום לדעת בחייו, גם אם הם קצרים, את מה שטוב בו. לחיות בצורה הרבה יותר בריאה, שמחה וטובה. [ליצירה]
- [ליצירה] זהו, שאולי הבנתי את זה לא נכון, אבל - אם הנער זעקף משמע שזה לא ההוא שמת, אחרת לא היה זועק, לא? אם ככה, אני מניחה שזה הבן שלו, או החבר שלו, או משהו. ואז, אני חוזרת לשאלת הבסיס. מה זה היה עוזר אם היו אומרים? [ליצירה]
- [ליצירה] אוי, ועכשיו זה קיבל נופך מחריד. מחריד כמו סיפורי סטיבן קינג. בלעע.. ואגב, סתם הערה, אני לא חושבת שאפשר לומר לאדם כל יום כל היום כמה הוא אדם נפלא. אבל כשאדם במצוקה והוא פונה לעזרה, אפילו סתם לחבר או מישהו לא קרוב במיוחד, הוא עשוי פתאום לשמוע הרבה דברים נפלאים על עצמו. חוצמזה, שהשורות שלך איכשהו נותנות עידוד לתופעה הזו שנקראת התאבדות. ואני נוטה מאוד להתנגד, בגלל זה, לשיר שלך באופן כללי. [ליצירה]
- [ליצירה] אני מצטערת... היתה חסרה שורה, ולכן זה לא הובן נכון. הנער הוא אכן הנפטר, ואיש לא אמר לו מעולם את מה שכולם נזכרו לספר כשכבר היה מאוחר. [ליצירה]
- [ליצירה] לא קראתי את סטיבן קינג. בעצם התחלתי ספר אחד - והחלטתי ללא להמשיך... באמת מחריד. וחס וחלילה, לא התכוונתי לעודד התאבדות. אני רוצה להגיד שאפשר לשנות חיים של בנאדם (ובמקרים מסוימים, באמת, להציל אותם) אם אומרים לו מילה טובה שאין סיבה להמנע מלומר אותה. [ליצירה]
- [ליצירה] היי, ענק. נראה לי עדיף באמת שתעלה את התשליל, זה יהיה מגניב. ואם יורשה לי, תשליל מסוג אחר.. תאורה ופוקוס לא משהו. בהיר מדי, הרקפת נבלעת ברקע, והפוקוס הוא בכלל על העלים הירוקים ולא על הפרח. [ליצירה]
- [ליצירה] אנסה להסביר. אני לא חושבת שיש הבדל מבחינת ה"מסקנה למעשה", כי הדעות שלי לא השתנו בין לבין. מה שכן השתנה - העוצמה של הרגשות. בעוד שבהתחלה יכולנו לדון בנושא "העסקה -בעד או נגד" ולנסות להפריד בין השכל לרגש, לאזן ביניהם, להכריע ביניהם, הרי שלמראה הארונות השכל התרסק ורק הלב צעק. ועדיין, אני מתנגדת לעסקה. [ליצירה]
- [ליצירה] (מצחקקת לעצמי) שמת לב שאתה משתמש בדימוי "תורה מסיני" למרות שלתורה (ולסיני..) אין משמעות או קדושה בעיניך? [ליצירה]
- [ליצירה] וזה בדיוק מה שאני טענתי: שזה לא שיר. הגדרה מילונית, מפורטת ומבוארת ככל שתהיה, איננה שיר. צר לי, אבל דרוש יותר מזה. [ליצירה]
- [ליצירה] מזכיר לי משהו שכתבתי, לפני שנתיים ויומיים בדיוק. ברשותך: [ליצירה]
- [ליצירה] אני עם נשמת, חוץ מזה שלדעתי הראשונים טובים יותר מהאחרון. ואני חושבת שכתיבה על נושאים יהודיים, כשיודעים לעשות את זה (כן, זו היתה מחמאה) היא הרבה יותר חזקה מפנטסיה מחוסרת נצח. [ליצירה]
- [ליצירה] הדס - תודה. עד שיפוח היום ונסו הצללים - ציטוט ישיר משיר השירים, וכן לגבי ה"מן". (מציץ מן החרכים) וגם השורה השישית מהסוף היא כזו. ושוב תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] קצת בהיר מדי (או שזה המחשב שלי? הדבר שנראה כמו פמוט נבלע בדבר הלבן מאחורה שנראה כמו כורסא) וחוץ מזה - תמונה טובה עם תאורה מעניינת. [ליצירה]
- [ליצירה] אהלן רעות :-) רואים שהשיר נכתב ממקום של רגש מאד אמיתי. מצד שני - הדימוי של א"י לאישה אהובה כבר נכתב כמעט בכל דרך אפשרית, וצריך להתאמץ הרבה כדי להפוך שיר כזה למקורי ומחדש. בהצלחה! נ.ב. אני מקוה שהגעת בסוף הביתה בשעה נורמלית...:-) [ליצירה]
- [ליצירה] רדף - גם אני משנה מילים. אבל כשיש לי סיבה. והקורא _מבין_ אותה, ולא רק מהרהר:"הו, כמה מרשים. יש כאן אקספרסיוניזם הגירתי המתבטא בדסטורציה לירית, כמה חבל שאני לא מבין את משמעות הביטוי "קרבות,הבלתי – פוסקייה",אך זה ללא ספק, מעניין ביותר". ואגב, שמואל משנה את הדקדוק העברי כרצונו גם בהודעות סתמיות, ולא רק בשירתו. [ליצירה]
תגובות