התעלמתי כי
גם אתה
לא
ניגשת לא
אמרת
מ י ל ה
שתקתי כי
גם קולך
לא
נשא
שמי לא
נשמע
ופתאום
התעוררו
לחיים זכרונות
נשכחים ואולי
עוד דברים
שרציתי
לשכוח ואולי
רק פסקו
מספר
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] לא מסכימה איתך הפעם- צחית, אני חושבת שזה יפה ביותר! [ליצירה]
- [ליצירה] אביב, או שמא סתיו-? איזה יופי צרוף. אם הבנתי נכונה, תגובה בוא תבוא, והמילים עוד יזרמו, ואם הקדמתי את זמני, ומצאתי משמעות שלא לה התכוונת, אולי זהו שכרך בשירך, שכל אחד מוצא בו את עצמו (ואולי זו רק אני...) [ליצירה]
- [ליצירה] איפה היית עד עכשיו, או שזו רק אני שלא שמה לב... זו היצירה השניה שלך שאני קוראת, כ"כ יפה ואמיתי, כבר כתבתי בשניה- שאתה גורם לקורא לראות את הסיטואציה, לחוש, להיות שם, להיות אתה והמסביב... כדאי לעשות הגהה, יש כמה אותיות מיותרות... נפלא! [ליצירה]
- [ליצירה] מדהים! [ליצירה]
- [ליצירה] פה, אמיתי, שקט עוצמתי [ליצירה]
- [ליצירה] מצטרפת לכל קודמיי, זו יצירה יפייפיה, משובחת בסגנון, בניסוח, ברעיון, בביצוע. יופי צרוף!!! [ליצירה]
- [ליצירה] הייתי כותבת זאת כך: "מעולם לא הבטחתי לך דבר: לא את שקיעת החמה ולא את תקומתה מדי בוקר לא את לא את יום האתמול ולא את היום שרודף את היום לא הבטחתי לאסוף את כל מילותייך לא הבטחתי מזור לכאבייך לא הבטחתי זר של פרחים אדומים, ולא אודם לחי בלחישת אוהבים לא הבטחתי לך קיץ או חורף ולא הבטחתי שאשאר ולא אאסף. מעולם לא הבטחתי לך דבר ילדה, מלבד אהבה..." [ליצירה]
- [ליצירה] מסכימה מאוד עם צחית, גם הייתי משנה את הסיווג, זו יכולה להיות יצירה תחת "שירה". הייתי אולי מוסיפה בית שלישי: אותו הזבל של אתמול שנערם ברחובות העיר יעלם בחדשות בוקרו של יום.... [ליצירה]
- [ליצירה] בתשובה לשאלה, מעבר השורות בא לבטא משו, ליצור תחושה מסויימת שניסיתי להעביר, אולי זו הנשימה שנקטעת ואיתה גם השורה, אולי זה חוסר המקום להכיל יותר ממילה בשורה- יותר רגש יותר.... ואולי.... כל אחד וסיבותיו הוא.... תודה על התגובות! שבת שלום! [ליצירה]
- [ליצירה] ושוב- הייתי מעמידה את הבית האחרון בפני עצמו, הוא יפה ויכול לעמוד לבד. [ליצירה]
תגובות